ילדות ונעורים ברוסיה

עמוד:11

נולדתי בכ"ד באב שנת תרס"ב ­ ,1902 בכפר העברי שדה­ מנוחה הקטנה, לאמי מלכה בת רסיה וברל נינבורג, ולאבי זלמן לייב וסלניצקי . לשדה­מנוחה הקטנה קראו גם נוול, על שם העיר ממנה באו אבות אבותי להתיישב בדרום רוסיה, בשטח שנכבש מידי תורכיה במלחמה הרוסית­תורכית . תושבי הכפר היו יהודים והרוסים הבודדים שגרו בכפר שימשו בו כ''גויים של שבת'', חלבו את הפרות וכיבו את הנרות בבית­הכנסת . בשבתות ובחגים . הכפר שלנו היה אחד מכארבעים כפרים יהודיים שהיו קיימים מתחילת המאה ה­ 19 בפלכים חיסון ויקטרינוסלב, וראשיתו כנראה, בשנות השלושים המאוחרות של המאה . ברוסיה קראו לכפרים אלה קולוניות אם כי הם לא נבדלו במאומה מכל יתר הכפריכ של ה"גויים' 1 מסביבם . אחדים מהם זכו בשמות עבריים . לכפרים היהודים לא היה רצף טריטוריאלי והיו מפוזרים בדרן כלל בין הכפרים האחרים . רק בשכנות לכפר שלי, היו עוד שני כפרים יהודיים סמוכים זה לזה שנוסדו לפניו­ בוברובי­קוט ושדה­מנוחה הגדולה­ שלושת הכפרים היהודיים האלה שכנו לצדו השמאלי של נהר האינגולץ והכפר שלי היה הקטן ביניהם . ב­ 1921 היו בשדה­מנוחה הקטנה כ­ 120 בתי­אב . במלחמת העולם השניה נעזב הכפר ע"י תושביו היהודיים ובמקומם באו איכרים רוסיים . חלק מתושבי הכפר הספיק לברוח ולהתפזר ברחבי רוסיה, ואילו הנותרים הושמדו באכזריות . + כאמור שכנו שלושת הכפרים על חופו של הנהר ממש, וחצרות של איכרים רבים גבלו עם הנהר ובראשית האביב עם הפשרת השלגים היו צפויים לסכנת שטפונות . כל הכפרים ששכנו לחופו השמאלי של האינגולץ היו קרובים זה לזה והשדות שלהם נמשכו ברצועה צרה עד למרחק של כ­ 15 ק"מ מהכפר . אורך הכפר, 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר