|
|
עמוד:11
נולדתי בכ"ד באב שנת תרס"ב ,1902 בכפר העברי שדה מנוחה הקטנה, לאמי מלכה בת רסיה וברל נינבורג, ולאבי זלמן לייב וסלניצקי . לשדהמנוחה הקטנה קראו גם נוול, על שם העיר ממנה באו אבות אבותי להתיישב בדרום רוסיה, בשטח שנכבש מידי תורכיה במלחמה הרוסיתתורכית . תושבי הכפר היו יהודים והרוסים הבודדים שגרו בכפר שימשו בו כ''גויים של שבת'', חלבו את הפרות וכיבו את הנרות בביתהכנסת . בשבתות ובחגים . הכפר שלנו היה אחד מכארבעים כפרים יהודיים שהיו קיימים מתחילת המאה ה 19 בפלכים חיסון ויקטרינוסלב, וראשיתו כנראה, בשנות השלושים המאוחרות של המאה . ברוסיה קראו לכפרים אלה קולוניות אם כי הם לא נבדלו במאומה מכל יתר הכפריכ של ה"גויים' 1 מסביבם . אחדים מהם זכו בשמות עבריים . לכפרים היהודים לא היה רצף טריטוריאלי והיו מפוזרים בדרן כלל בין הכפרים האחרים . רק בשכנות לכפר שלי, היו עוד שני כפרים יהודיים סמוכים זה לזה שנוסדו לפניו בוברוביקוט ושדהמנוחה הגדולה שלושת הכפרים היהודיים האלה שכנו לצדו השמאלי של נהר האינגולץ והכפר שלי היה הקטן ביניהם . ב 1921 היו בשדהמנוחה הקטנה כ 120 בתיאב . במלחמת העולם השניה נעזב הכפר ע"י תושביו היהודיים ובמקומם באו איכרים רוסיים . חלק מתושבי הכפר הספיק לברוח ולהתפזר ברחבי רוסיה, ואילו הנותרים הושמדו באכזריות . + כאמור שכנו שלושת הכפרים על חופו של הנהר ממש, וחצרות של איכרים רבים גבלו עם הנהר ובראשית האביב עם הפשרת השלגים היו צפויים לסכנת שטפונות . כל הכפרים ששכנו לחופו השמאלי של האינגולץ היו קרובים זה לזה והשדות שלהם נמשכו ברצועה צרה עד למרחק של כ 15 ק"מ מהכפר . אורך הכפר, 11
|
|