|
|
עמוד:14
14 דוח מחקר ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שעוד לפני הטלטלה הצפויה מכניסת AI-ה למקומות העבודה, שיעור ניכר של עובדים בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות סובל כבר עתה מהכשרת חסר במיומנויות החשובות לביצוע העבודה . הדבר בולט במיוחד במיומנויות כמו כישורי שפה באנגלית, כישורים מתמטיים וכישורים בתחומים כמו מחשבים ואלקטרוניקה . במילים אחרות, ישנן בעיות בדבר ההכשרה של העובדים בארץ והן רבות-משמעות, עוד לפני שלוקחים בחשבון את המיומנויות שייעשו רלוונטיות בעקבות השינויים שתגרום הבינה המלאכותית . מבחנים בינלאומיים שבחנו את כישורי התלמידים בגילי בית ספר מראים בעקביות שתלמידי ישראל נמצאים נמוך מאוד בדירוג מדינות OECD-ה בתחומים כמו מתמטיקה ומדעים, ובמידה פחותה גם בקריאה ( OECD, b 2023 ) . אחת מהדאגות שהנתונים הללו מעלים היא שהמשק הישראלי יתקשה להישאר תחרותי ברמה הבינלאומית אם לעובדיו לא יהיו הכישורים הנדרשים לביצוע המשימות והמטלות בכלכלה העולמית המתפתחת . דאגה זו משתלבת בדיון בדבר ההשפעות הצפויות של הבינה המלאכותית על המקצועות שייעלמו ועל המשרות שישתנו . הממצאים במחקר זה מצביעים על כך שכבר עתה, עוד בטרם תפסה AI-ה חלק מרכזי בחיינו, העובדים הישראלים סובלים מכישורים נמוכים במגוון מיומנויות חשובות, ושחוסרים אלה בולטים במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסייה מובחנות כגון עובדים בעלי השכלה בסיסית, מבוגרים, ובני המגזר הדתי . על כן, חשוב שהדיון על רפורמות באופן הכשרת העובדים בישראל יישאר מחובר לקרקע ולא יהפוך לדיון עתידני ותאורטי : בפני מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות עומד אתגר גדול של צמצום פערים במיומנויות שיש לעובדים בארץ כבר כאן ועכשיו .
|
|