|
|
עמוד:9
מיומנויות בשוק העבודה בישראל 9 בקרב החרדים המשולבים ביותר בשוק העבודה, עדיין ישנם פערים גדולים מאוד בין רמת המיומנויות שברשותם לבין הרמה הנחוצה להם בעבודתם . יש שונות מועטה בלבד בסוג המיומנויות ש עובדים בקבוצות גיל שונות מדווחים שהן נחוצות בעבודתם . עם זאת, מסקרי העובדים ניכר הבדל בין קבוצות הגיל בפערים בין רמת המיומנות הנמצאת לבין הרמה הנחוצה : פער דווח בקרב רבע מהעובדים המבוגרים שמיומנויות במחשבים ובאלקטרוניקה נחוצות להם, ובקרב חמישית מהמבוגרים שמיומנויות בשפה האנגלית נחוצות להם . הפערים בולטים פחות בקרב העובדים הצעירים . המחקר מתמקד במיוחד ב מיומנויות ההיי-טק . ממצאי המחקר מאששים ממצאים קודמים שלפיהם רבים מעובדי הענף נדרשים ל"כישורי פיזה", ובהם מיומנויות קוגניטיביות, כישורים אנליטיים, מיומנויות חברתיות, או מיומנויות אישיות . מהנתונים אפשר ללמוד שמצד אחד, מיומנויות אלה נחוצות גם לרבים מהעובדים בשאר ענפי המשק, ובפרט לעובדים בעלי השכלה אקדמית . מצד אחר, ההבדלים בדרישות התפקיד בין עובדי ההיי-טק לבין העובדים בשאר הענפים מתמצים בעיקר במידת הנחיצות של כמה מיומנויות "קשיחות" אחרות, בפרט יכולות באנגלית, במתמטיקה, במחשבים ובאלקטרוניקה . הממצאים מלמדים שהשקעה מערכתית בהקניית "כישורי פיזה" לעובדים בישראל היא השקעה טובה, כיוון שהיא מאפשרת להגדיל את המאגר הפוטנציאלי של עובדים בענף ההיי-טק, ואף משרתת גם את העובדים שבסופו של דבר לא ישתלבו בענף . ואף על פי כן, ניכר שמיקוד המאמץ המערכתי בהקניית המיומנויות הדרושות יותר מבחינת ביקוש במשק אינו מספיק : הפערים הגדולים בין המצוי לדרוש נמצאים דווקא במיומנויות הקשיחות, דפוס שבולט במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כגון בעלי השכלה בסיסית, בקרב נשים ובקרב מבוגרים . על כן, הרחבת מעגל עובדי ההיי-טק כך שיכלול אוכלוסיות חדשות מחייבת מאמץ בהקניית מיומנויות שחורגות מכישורי פיזה . מבחני פיזה הבינלאומיים שבחנו את כישורי התלמידים בגילי בית ספר מראים בעקביות שתלמידי ישראל נמצאים נמוך מאוד בדירוג מדינות OECD-ה בתחומים כמו מתמטיקה ומדעים, ובמידה פחותה גם בקריאה .
|
|