|
|
עמוד:10
10 עדי אפעל - לאוטנשלגר ובליבו של הארכיפלג הזה עומדת, כמו אי, מחשבתו של רנה דקארט ( Descartes ) . באותו מסע שהחל עם חקירתה של אומנות המאה ה- 19 בצרפת, התחלתי לסגת צעד-צעד אל תוך תולדות המחשבה הצרפתית, והנה זה כי נעצרתי בדקארט . דקארט אוסף אל תוך הגותו את כל החוטים שיוצגו בפניכם בספרון שלהלן, והוא מהווה אם כן את הטבור של העבודה הנוכחית . השאלה אודות המתודה, אודות הדרך להתקדם בכל חקירה, אודות הדרך לזוז בכלל במחשבה, היא שאלה שאיננה מהווה מכשול מיוחד, לפחות בעת החדשה, אלא בהקשר הקרטזיאני . המסר הגדול שדקארט הוריש למחשבה הוא העובדה שאין נקודת מוצא "טבעית" להתחלתה של למידה, ושכל התחלה של למידה אנוסה להתמודד עם מכשולים רבים שלא מן הנמנע שיעכבו כל צעד נוסף קדימה . אף על פי שדקארט הוא ליבת הסיפור שלפניכם, יש לסיפור הזה גם ענפים שונים שבהם נוכל למצוא פירות, פרחים, עלים . הפילוסופיה הצרפתית של המאה ה- 19 עשתה מהמתודה של התקנה נושא מרכזי שעסקו בו שוב ושוב . חשוב שהקורא העברי יטעם מעט מרגע מכונן זה בתולדות המחשבה . לכן תרגמתי כאן, בסוף החיבור שלפניכם, את מסתו של פליקס רבסון ( Ravaisson ) על התקנה ( 1838 ) , אשר מהווה גם היא אוגד של החוטים השונים שהוזכרו . אף על פי שרבסון איננו איש העת החדשה המוקדמת, אופן כתיבתו מתייחס באופן ישיר לבעיות שהותירה אחריה המחשבה של דקארט בהגות המערבית . רבסון לוקח את האתגרים המושגיים של החינוך, ההוראה, המתודה והתקנה ויוצר מהם מקום פילוסופי ייחודי המורכב מארבעת המושגים ומציע דרך ללכת בה . המחשבה של דקארט הופכת, במאה ה- ,19 לפרה-היסטוריה של המחשבה המודרנית . במילים אחרות, המאה ה- ,19 עם עלייתן של המחשבה האידיאליסטית ופילוסופיית החיים, הפכה את דקארט לפילוסוף שנחשב כמטרים אך כלא משיג את המטלה המרכזית של הפילוסופיה - להציב מודל אולטימטיבי למבנה של ההוויה .
|
|