|
|
עמוד:13
החיים כהווייתם . בהגותו המהאיאנית של שנטידווה, החמלה, שכוללת בתוכה את האמפתיה וההיענות המיטיבה לאחר, מייצגת את הפן האלטרואיסטי של הקיום השיתופי, שהוא בד בבד הפוטנציאל למימוש והגשמה אישית . הריפוי ברוח הבודהיזם המהאיאני הוא ריפוי באמצעות האהבה והחמלה . מהפן היישומי, אציג שיטות מדיטציה המוצעות ב"מדריך לדרך הבודהיסטווה" ובמסורת הבודהיסטית שמכוונות לשחרור מעיוותים מנטליים ופיתוח איכויות מיטיבות של אהבה אמפתיה וחמלה ללא תנאי עם עצמי ועם האחר . במערב פותחו בהשראת התורה הבודהיסטית גישות טיפול מבוססות מיינדפולנס, בחלק מתיאורי המקרים שבחרתי להביא בספר מוצגות דוגמאות להתערבויות טיפוליות מבוססות מיינדפולנס . בהגות מערבית מושג האמפתיה זכה לעניין רב על במת הפילוסופיה ובפסיכואנליזה . בחלקו השני של הספר אציג את הגות האמפתיה בפילוסופיה המערבית של העת החדשה ועד ימינו ובהגות הפסיכואנליטית . מושג האמפתיה שפיתח קוהוט הוא מושג מרכזי בתאורטיזציה של "פסיכולוגיית העצמי" . בחרתי להעמיק במושג האמפתיה הקוהוטיאני בהקשר הפסיכואנליטי על שום הדמיון הרעיוני בין קוהוט לשנטידווה . על פי שני ההוגים עולמנו החווייתי - השמחה, הצער, החַיּוּת, הערך, המשמעות והאושר, או בקצרה, מה שעושה אדם לאדם - קשור קשר הדוק לחיבור האינטימי עם הזולת . זהו קשר חווייתי, ללא מחיצות, שמאפשר גישה בלתי אמצעית לעולמו של האחר, ובמילים אחרות - אמפתיה וחמלה . היינץ קוהוט ( 1913 ‑ 1981 ) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, מייסד זרם "פסיכולוגיית העצמי" בפסיכואנליזה, שפיתח את רעיון האמפתיה כאחד משני עמודי התווך בתיאוריה שלו על נפש האדם - מושג האמפתיה ומושג העצמי . לפי קוהוט, ההיענות האמפתית במהלך ההתפתחות היא מקור ההזנה לצרכיו הפסיכולוגיים שפת הרוך 13
|
|