|
|
עמוד:13
13 ידע בנדידה, רעיונות בהגירה התחום עוסק . נהפוך הוא : אי אפשר, לדעתנו, לשחזר את "תפקיד האסטרונום", נניח, בתקופתו של קופרניקוס, בלי להכיר את הטקסט של קופרניקוס לצד טקסטים של אסטרונומים רבים אחרים בתקופתו, ובלי "לגלות", בתהליך פרשני, מהן הנחותיהם ביחס לתפקיד האסטרונום, בין שהם מדברים עליו במפורש ובין שהם רק מניחים אותו במובלע . מהו, אם כן, מושא המחקר של מי שמתעניין בידע בנדידה ? קודם כול טקסטים, תיאוריות, מכתבים, מכשירים, דיאגרמות ותמונות באשר הם ממוענים, מיועדים, נשלחים, מוחלפים בין סובייקטים שיש להם מקום בשדה תרבותי מתוחם פחות או יותר, מקום שממנו הם מדברים ונשמעים . ברמה הבסיסית ביותר, אם כך, פעולות סימבוליות הופכות לידע כאשר הן מתוקשרות ומובנות כידע על ידי אחרים . נזכור כי לפני עשרים שנה עדיין נהגו חוקרים שכתבו על היסטוריה אינטלקטואלית או על היסטוריה של הידע לדבר על גליליאניזם, על אריסטוטליזם של הרנסנס ועל הומניזם . היום כל אלה נתפסים כהפשטות או הכללות שאין להן משמעות רבה אם רוצים להבין ידע בהקשר הממשי שלו . לדעת משהו על גליליאו ועל המדע שלו פירושו קודם כול להבין איך הטקסט המוקדם של גליליאו - על התנועה - קשור לטקסטים של אריסטו ( בייחוד על השמיים ו פיזיקה ) . אך כדי להבין את המדע של גליליאו צריך גם לשאול כיצד טקסט כמו על התנועה ( 1591 ) של פרנצ'סקו בואונמיצ'י ( 1603 - 1533 Buonamici, ) , שאצלו למד גליליאו באוניברסיטה של פיזה פילוסופיה של הטבע, הפך מאוחר 4 ענקית בנושאים של תנועה ; או איך גליליאו והמדע יותר לסוּמָה שלו היו קשורים לכריסטופר קלאוויוס ( 1538 - 1612 ) , למשל, 4 . סומה היא טקסט שמסכם גוף ידע - בעיקר תיאולוגי או פילוסופי . למשל, הסומה התיאולוגית של תומס אקווינס, שמתיימרת לסכם את עקרונות התיאולוגיה הקתולית בימי הביניים .
|
|