|
|
עמוד:11
11 ידע בנדידה, רעיונות בהגירה חקירה אמפירית של הרשתות הקושרות את האנושי בלא אנושי ; את 2 האובייקטים בסובייקטים ; את המדע בפוליטיקה וכו'״ . הממד הסימבולי של הידע נוגע לא רק לפרטים, לאינדיווידואלים או לעובדות שבהם עוסק הידע המדעי, אלא גם להקשרים, לסביבות ידע ולגישות פרשניות לידע . גירץ מבטא זאת במושג ה"בדיעבד", ובתרגום מילולי יותר "אחרי העובדה", כשם ספרו של גירץ : "בדיעבד" - [ "אחרי העובדה" ] הוא משחק מילים כפול ; שני משחקי מילים על השאלה בדבר משמעות מילולית . ברמה המילולית פירושו חיפוש אחר עובדות, מה שכמובן עשיתי . באופן הראשון משמעות [ הביטוי ] היא פרשנות לאחר מעשה, הדרך העיקרית ( ואולי היחידה ) שבאמצעותה ניתן להשלים עם החיים קדימה, שמבינים רק במבט לאחור . [ . . . ] באופן השני - ואולי הוא בעייתי אף יותר - הביטוי מביע ביקורת פוסט-פוזיטיביסטית על הריאליזם האמפירי, תפנית מתיאוריות אמת וידע של שיקוף פשוט, דבר שהופך את עצם המושג "עובדה" לעניין עדין . 3 הציטוט מגירץ מזכיר לנו כי במדעי האדם והחברה אנו עוסקים במה שהצענו להגדיר כ"ידע" - כסוג של תוצר אנושי . ה"עובדות" שלנו הן תמיד תוצרים של פעולות סימבוליות של בני אדם - כלומר פעולות "משוקעות" בזמן היסטורי שעליהן אנו לומדים א-פוסטריורית, בין שבאופן מתווך, על ידי שפה, באמצעות ייצוגים מסוגים שונים, על ידי מכשירים, בעזרת משא ומתן לקביעת סטנדרטים, באמצעות תרגום וכו' . כל הידע, גם ידע תיאורטי, קשור אפוא בשורה של פרקטיקות של בני אדם : פרקטיקות מילוליות ולעיתים בלתי מילוליות ( ידע "שתוק" ) ; מיון ואיסוף של דוגמאות ( specimen ) או של טקסטים ; פרקטיקות של ייצוג, 2 . ברונו לאטור, "מעולם לא היינו מודרנים", תיאוריה וביקורת 26 ( 2005 ) : 70 . 3 . 168 . Clifford Geertz, After the Fact, Harvard University Press , 1996, p ; תרגום : רבקה פלדחי .
|
|