|
|
עמוד:12
אלא שהטרדה מינית הייתה, והיא עדיין חלק מהתנהגות גברית מקובלת . לא מדובר בגבריות של מחשכי החברה, כי אם בגברים שהם כנראה כמוני . כעת היה לי ברור שאני מעוניין ללמוד את הנושא באופן מעמיק יותר ולתור אחר דרכים לתרום לשינוי יחסי הכוח המגדריים בין גברים ונשים . יותר מכל העסיקה אותי השאלה מהי מידת האחריות שמוטלת על גברים להשפיע על עמיתיהם כדי שלא יפעלו בצורה פוגענית כלפי נשים . כך גם מצאתי את דרכי כמנחה בתוכנית התערבות מגדרית לנערים . בחורף של שנת 2003 נודע לי על תוכנית התערבות חינוכית מגדרית לנערים ( אשר כונתה אז נ . מ . ש - נוער מוביל שינוי ) , שבמסגרתה קבוצה של גברים ונשים הגיעה לתיכונים שונים ברחבי הארץ, במטרה לשוחח בנפרד עם נערים ונערות על גבריות ונשיות ולשמש עבורם מודל חיקוי שונה מהמקובל . בתחילת הקיץ של אותה שנה הגשתי את מועמדותי להיות מנחה בתוכנית . יחד עם עוד 12 גברים הוזמנתי ליום בחינות, במהלכו התבקשתי להעביר שיעור מתודי קצר לשאר המועמדים, לבצע דינמיקה קבוצתית ולבסוף תושאלתי בריאיון אישי כיצד אנהג אם אחד מהנערים יחשוף בכיתה נושא רגיש של הטרדה מינית . בסוף אותו יום הודיעו לקבוצת המועמדים שרק ארבעה מאיתנו, וביניהם אני, התקבלנו . לקראת תחילת שנת הלימודים הוזמנתי ליום השתלמויות שלקחו בו חלק כ- 50 נשים שיועדו להיות מנחות, ולצידן 15 גברים . כל הקבוצה השתתפה בחמש הרצאות כלליות על נשים ופמיניזם אך לא היה אף שיח על גבריות . מאז אותה הכשרה, למשך שבע השנים הבאות, יצאתי להנחיה במאות כיתות ברחבי הארץ, כשאני עובד אך ורק עם הבנים בכיתה . נהגתי לנסוע לבדי או בחברת מנחה גבר נוסף לתיכון, ולעבוד בכל פעם עם שתיים או שלוש קבוצות של נערים . במשך השנים פעלתי מתוך תחושת שליחות במטרה לחשוף נערים לנושא של פגיעות מיניות ולעורר אצלם חשיבה ביקורתית ביחס לאידיאלים, לערכים ולהתנהגויות של גבריות ירון שוורץ 12
|
|