|
|
עמוד:10
שמכונה ה"קליק הפמיניסטי", או רגע ״ההארה״ המגדרית, כלומר את אותו שלב מכונן שבו התרחשה ההבנה שהמשנה הפמיניסטית יכולה להציע לי תפיסת עולם משמעותית . אצל רוב הגברים זה קורה כאשר הם חשים בושה או אשמה קיצונית ביחס לאירוע שלילי שעברה אחת הנשים שסביבם . אצלי זה קרה כאשר התפתחו יחסי חברות ביני לבין חיילת שזה אך השתחררה מהיחידה שבה שירתתי כקצין . באחד הערבים, בעת שבילינו יחד, מצאנו עצמנו ברגע של קרבה אינטימית, אך לפתע היא קפאה והפכה לרדומה וחסרת אנרגיה . תגובתה הפתיעה אותי מאוד, וניסיתי לדרבן אותה לומר לי מה קרה . אותה חיילת שיתפה אותי בכך שנער תקף אותה מינית בגיל ההתבגרות ומאז היא "מכניסה" את עצמה למצב של אדישות גופנית כדי לעבור את המפגש המיני מבלי להיזכר בטראומה . באותו רגע הבנתי שגם אני נתפס בעיניה כזהה לכל אחד מהגברים שהכירה קודם לכן . הבנה זו מילאה אותי בתחושת אשמה, בייחוד מפני שמספר דקות לפני כן עוד התלבטתי אם לשכנע אותה להמשיך במה שהתחלנו . אחר כך נאספו חלקים נוספים לפאזל : אותה חיילת הפנתה את תשומת ליבי לשפה הסקסיסטית שהייתה נהוגה ביחידה, ולקצינים בכירים ממני שהשתמשו באופן קבוע בשפה זו ובהתנהגותם היומיומית שהייתה למעשה הטרדה מינית מתמשכת ובלתי נפסקת . כל זה היה מתחת לעיניי וכלל לא הבחנתי בכך, שהרי הייתה זו אותה התנהגות גברית נורמטיבית שהכרתי מכל שנות התיכון, השירות הצבאי, מהמדיה ומהחיים בכלל . אומנם בשנות נעוריי 1 ולאחר שהשתחררתי מהצבא נחשפה "פרשת ( קיבוץ ) שמרת", 1 . "פרשת האונס בשמרת" הוא שמה של פרשת אונס שהתרחש בקיבוץ שמרת בשנת ,1988 ושל המשפטים שנערכו בעקבותיו בתחילת שנות ה- 90 . הפרשה נגעה לאונס שביצעה חבורת נערים, חלקם בני הקיבוץ, במשך מספר ימים בנערה בת 14 וחצי, בת הקיבוץ . הפרשה עוררה הדים רבים בישראל והביאה לשינוי בהתייחסות החוק למקרי אונס . נגד שמונה ירון שוורץ 10
|
|