|
|
עמוד:6
אינטגרציה לפנים ולאחור בעיבוד התוצרת החקלאית אנו מבחינים כיום בעיבוד ראשוני, מישני ושלישוני . העמקת העיבוד יכולה להעשות באמצעות אינטגרציה לפנים, אינטגרציה לאחור או אינטגרציה לעומק . עיבוד בשר יכול להיות דוגמא לאינטגרציה לפנים, של שלושת רמות עיבוד אלו; בשלב הראשון הוקמו המשחטות . עד אז סיים המגדל את חלקו בתהליך עם משלוח העופות או הבקר החיים לשוק . ביצוע השחיטה בידי המשווק הקמעונאי השאירה בידיו נתח נכבד מהרווח שהיה אמור להיות של המגדל . חסרונה השני של השיטה הזו היה באי יכולתם של המגדלים לווסת את השוק . מה שקבע את מחיר המוצר היה סיום תקופת הפיטום והביקוש הקיים באותו רגע בשוק . הקמת בתי הקרור בצידן של המשחטות הפקיעה את השליטה על החוליה החיונית בין המגדל לצרכן מידיו של השני לידיו של הראשון . ב"מילואות" נתפס הבשר, בשלב יותר מאוחר, לא רק כמוצר לשיווק אלא גם כחומר גלם . כך הוקם מפעל "מילוזך המיצר כיום מוצרי מזון בשריים . זוהי דוגמא לשלב נוסף באינטגרציה קדימה . פתיחת רשת מסעדות למאכלי עופות ) נסיון שנעשה בידי משקי "שער הנגב" ולא עלה יפה ( היא שלב שלישי באותו תהליך . הקמת "מילוזן" איפשרה שחרור ענף הלול ממגבלותיהן החמורות של מכסות היצור הנהוגות בענף הלול . זוהי דוגמא לאינטגרציה אחורה . בשלב השני יש אפשרות להשתמש בבשר לייצור מוצרי מזון מוכנים תוך ערובו במוצרים אחרים ) ירקות, למשל ( זהו העיבוד המישני . בשלב הבא יש אפשרות לפתוח מסעדות בתלאביב, אשר תשווקנה מוצרים אלה ולחסוך כך את הוצאות התווך . זהו העיבוד השלישוני, בדרך הארוכה מן היצרן אל הצרכן . המשך הפיתוח, "לפנים" או "לאחור", הוא תהליך גמיש המאפשר בחירה בין אפשרויות וצרופים שונים . דוגמא לכך הוא תהליך הכנת המזון המרוכז לבעלי החיים . קיים יתרון בולט לגודל ברכישה מרוכזת של חמרי הגלם . כך גם לגבי שלבים מסוימים בתהליך היצור . אפשר גם להשאיר ליוזמה המקומית את שילובו בחומר גס וחלוקתו, בעזרת עגלת מערבל עם משקל אוטומטי ותכניתמחשב לעיבוד מנה, לפי נתוני הרפת המקומית . הרווח השולי של העיבוד המישני והשלישוני, יחסית לעיבוד הראשוני, כאשר חומר הגלם כבר בידך הוא גבוה במיוחד . במערכת של שוק חופשי בתנאי תחרות גוברים, נוצר לחץ להפעלת אינטגרציה זאת גם במערכת שנוצרה ביסודה רק לצורך העיבוד הראשוני . העמקת היצור אכן מהווה את השיקול העיקרי בפיתוח ובצמיחה של כל המפעלים האיזוריים . הם שונים זה מזה בהיקף ובעומק אליהם הם שואפים להגיע . ממתן שירותים לייצור למטרות רווח המטעים, פרדס ונשירים, היו בעבר ענף מרכזי בקיבוצי עמק יזרעאל . כדי "להאריך את הזרוע" של הענף בחוליה נוספת הוקם, במסגרת ההתארגנות האיזורית, מפעל ליצור שימורים . הוא נועד, בעיקר, לעיבוד עודפי הפרי ) ה"בררה" ( של מטעי האיזור . יותר מאוחר הונהגה בארץ מכסה ארצית להקצאת חומר הגלם לתעשיית השימורים . כך נקטע הקשר בין מטעי האיזור למפעל השימורים . במהלך שנות השבעים נעקרו מרבית מטעי הנשירים באיזור ואת מקומם תפסה הכותנה . במקביל המשיך האירגון האיזורי להשקיע במפעל ולהגדילו . יוזמה שנקט אחד הקיבוצים למכירת המפעל או לחיסולו נדחתה על ידי הקיבוצים האחרים . נימוק אחד להצדקת המצב הקיים הוא שהמפעל עשוי לשמש מקור יוזמה להכנסת גידולים חדשים לאיזור . למשל, גידול תירס למאכל . הנימוק השני הוא פרוזאי; המפעל מהווה השקעה של הקיבוצים . וככל השקעה הוא נמדד ) רק ? ( על פי "תרומתו להגדלת רווחת הבעלים" . פרט מענין הוא שאותם רווחים לא הגיעו לעולם לרשותם של הקיבוצים הבעלים . בהתאם לנוהלים המקובלים שבו והשקיעו אותם במפעל האיזורי כדי שיגדיל עוד יותר את
|
|