|
|
עמוד:12
המודל והממצאים האמפיריים עליהם הוא מתבסס מציגים תמונה של שונות רבה בין האיזורים במה שנוגע ל"מיקום" של כל אחד מהם על ציר ההתפתחות מאירגון פשוט וקטן יחסית, למערכת גדולה, מורכבת וקשה לשליטה . לא נמצא אישור בפועל לתפיסת צמיחתם של האירגונים האיזוריים כתהליך דטרמיניסטי . דטרמיניזם מתיחס לאיכויות מסוימות הבנויות אל תוך המערכת והמהווים חלק בלתי נפרד מכל מקרה פרטי שלה . האיכויות האלה באות לידי מימוש או ביטוי במהלך התפתחותה . הרצון לממש יתרונות לגודל באמצעות מפעלים איזוריים אמור להביא בכל האירגונים האיזוריים, בהתאם לגישה הזו, להתפתחות בלתי מבוקרת ולנטיתם לפתח מידה רבה של עצמאות ביחס לבעליהם . לא זה מה שמצאנו בסקר . מרבית האירגונים האיזוריים הוקמו באותו פרק זמן . למרות זאת הם שונים זה מזה בקצב התפתחותם ובמהותם בהווה . ההסבר לשוני מתחלק בין השפעות חיצוניות לאירגון עצמו ) גורמי רקע בתוך האיזור, גורמים כלכליים וחברתיים כלליים המשפיעים על כל איזור בדרך אחרת ( לבין תפיסה ומדיניות אשר גובשו במרוצת השנים בתוך ההתארגנות האיזורית עצמה . ניתן להבחין באיזורים אשר תהליך הפיתוח שלהם הוא מבוקר במידה מסויימת לבין אחרים שבהם הוביל הפיתוח המהיר לאידיאולוגיה של צמיחה נוספת . דבר שיצר מעגל קסמים, שבו אין יותר מקום לחשיבה אלטרנטיבית . הקביעה הידועה של צ'נדלר ) 1969 ( שאיסטרטגיה מובילה למיבנה, התהפכה כאן על פניה : המבנה אשר התפתח במהירות רבה מדי קבע, במידה רבה, את האיסטרטגיה . המבנה אשר התפתח במהירות רבה מדי קבע, במידה רבה, את האיסטרטגיה . באיזורים מסוימים הולכת ההתארגנות הענפית ותופסת מקום מרכזי בעיצוב אופיה ומהותה של כלל המערכת . מדובר במסגרת אירגונית אשר באמצעותה מקנים המגדלים ) בדרך כלל, מרכזי הענפים ( לענף שלהם בביתם את יתרונותיו של התכנון האיזורי . במקום אחר בפרק הזה הוזכרה התארגנות הלול של "גרנות'' . מרבית המנפטות מהוות גרעין להתארגנות דומה של ענףו הכותנה . ככל שתעמיק ותתפשט צורת השיתוף הזו יקטן האיום על המשק היחיד . אלא שה"פתרון" הזה כוחו יפה רק לתחום מצומצם מתוך כלל הפעילות של האירגונים האיזוריים . הבנת התופעה של ההתארגנות האיזורית אכן מחייבת גישה התפתחותית . אך מימצאי הסקר שלנו מצביעים על כך שהמדובר איננו בתהליך דטרמיניסטי אלא בהצבר של החלטות המבטאות בחירות ביחס למהות ולקצב של המשך הפיתוח על שלשת זירות השיתוף שהוגדרו על ידינו בראשיתו של הפרק . זוהי בחירה בין תהליכים המובילים לגודליתר לבין שימור מידה רבה של אוטונומיה של הישובים והגנה על ערכיהם . זוהי בחירה של נקודות על רצף ולא "הכל או כלום" . לפחות בתחום אחד נראה שהבחירה הזאת כבר קרתה בפועל : העיכוב בפיתוח שירותי צריכה אזוריים נבע, בראש ובראשונה, מהצורך של הישובים לבצע פעילות זאת בבית, כ"איכות חיים" מקומית . גם במחיר של הקרבת חלק מהיעילות הכלכלית . המודל של התפתחות המערכת האיזורית הכלכלית הוא בעיקרו תיאורי ואנאליטי . הוא מאבחן בתוך מכלול התופעה המורכבת והמגוונת של ההתארגנות האיזורית טיפוסים שונים . הוא עושה זאת על בסיס מאפיינים אשר נמצאו במהלך הסקר כבעלי חשיבות בהגדרת כיווני ההתפתחות של האירגון האיזורי ובעיצוב אופיו . מורכבות הבעיה והשונות הרבה המאפיינת אותה אינן מאפשרות חיתוך לכלל טיפולוגיה "מובהקת" אלא רק לקבוצות כלליות של טיפוסים או פרופילים של אירגונים . למשל, מצאנו שמידת ה"אגרסיביות" של האירגון מגדירה את אופיים של מרבית הפרמטרים החשובים האחרים . או, שקיים קשר מאד ברור בין הרכב הישובים באיזור נתון לבין השליחות העסקית אשר הוגדרה בו והמבנה האירגוני שלו . מודל מסוג זה שפותח 2ו
|
|