|
עמוד:15
ועשו "מטעמים" מסיפורים על הבנות העומדות להגיע . נשכחה המבוכה . לא נצרנו לשוננו . חם שאלו ואנחנו ענינו, אנו שאלנו וחס ענו . כך ישבנו שעה ארוכה, עד אשר קרא לנו ח"פעמון" לארוחת הערב . החברים, שאותם מצאנו במקום, חיו צעירים, רובם יוצאי חברתחנוער מתל חי . הצטרפו אליהם בודדים מתנועות נוער שבעיר . שמעו שבני תל חי "עושים היסטוריה" ובאו גם חם . חברתנוער זו חיתה גאה במוצאה . ייחודה חיה בכך, שחניכי תנועות הנוער העובד והלומד חיו לחברה אחת עם נערים עולים מגרמניה . המופקדים על חינוכה של חברח אינטגרטיבית זו היו חברי כפר גלעדי . הם העמידו לרשותם מדריכים, ומסרו לחם את חצר תל חי, שבו חיו הצעירים כמו בכפר נוער עצמאי . דברים משעשעים נהגו לספר על הימים הראשונים, כשנפגשו ח"צבריס" עם העולים החדשים . כיצד ניהלו שיחות והמתורגמן ביניהם . כיצד טיילו בן ובת, זרים בלשונם אך נמשכים בתוקף הרומנטיקה והביולוגיה . . . הם קיבלו אותנו, "החדשים מעין חרת", גאים בעצמם כבונים קיבוץ, כציונים נלהבים . הם שבחרו במקום זח, חם הראשונים, הם הוותיקים . כאשר מונה נחום חורביץ לנציג החברה להכשרת היישוב בזיכיון החולה ושקד על תפקידו זה ותכליתו, חעלח מיד על דעתו להושיב במקום צעירים, שיהיו מוכנים לקבל על עצמם את הדיג בחולה, אך את כוונותיו צריך היה להצניע לפי שעה . וכמו שיקרה רבות עלה הרעיון בעת ובעונה אחת גם על דעת אחרים . חניכי הנוער העובד, בתיה פלוס וירחמיאל אסא מחברתהנוער בתל חי, היו יורדים בשנות התחנכותם מדי שבוע ליסוד המעלה להדריך שם בסניף התנועה . דוד מזרחי ואליעזר אשכנזי מצעירי יסוד המעלה הציעו לחם לשנות את פני העבודה במושבה בה עבדו ערבים, באמצעות התנועה . שני המדריכים הצעירים, מלאי המרץ, ששו למשימה והדביקו בהתלהבותם את שאר בני חברתהנוער . רק מנהיגי התנועה היססו והתלבטו : האם להביא ליסוד המעלה צעירים, ואדמה להתיישב בה אין . תשובתם הראשונה היתה שלילית . "בכיתי כל הלילה כשדחו אותנו," זוכרת בתיה עד היום . אלה התעקשו ואלה התלבטו . לבסוף החליטו מנהיגי הנוער העובד להיענות לפנייתם המשותפת של דוד ואליעזר ושל חחברח מתל חי . אל סיפורי ה"בראשית" התווספו תאורי מקום, איך עבדו יחד עם איכרי יסוד המעלה . הבנים בשדה מחושך עד חושך, הבנות מכבסות על קרש בגיגית . לא כל חברתחנוער פנתה ליסוד המעלה, הן טרם נמצאה קרקע להקים בה יישוב . לפי שעה נשלחה מרבית החברה לשנת הכשרה לגבעת ברנר . שם עבדו וחיכו שענייניהם יטופלו על ידי המוסדות המיישבים . 15
|
|