|
|
עמוד:10
מעבר לשדה של משקנו הייתה המושבה של 'וליוס קובשק . הייתה זו בעצם מושבה הוטרית ,2 אבל בגלל התמהוניות האגומאנית של יוליוס מנהיגה, לא הסכימו ההוטרים לקבלו כחבר מלא בעדתס . בשנת 1946 בילתה משפחתנו את ימי א' במושבה של קובשק . הורינו ישבו בבית עם יתר המבוגרים, ואנחנו שיחקנו בחוץ, על המרפסת . זוכרת אני שכאשר היה החום גבוה במיוחד ציוו עלי לסובב את הדלת, פתוח וסגור, כדי ליצור רוח קרירה עבור המבוגרים לבושי השחורים, שישבו בפנים ושוחחו על ענייני דת ואמונה . מאחר ואבי קרא את כתבי הקודש חמש פעמים לפחות, הוא סיפק נושאים מעני י נים לדי ו ן . בשנת 1947 בילתה משפחתנו כחודשיים במושבת קובשק . עדיין אני יכולה לחזור על חלק מהתפילה "אבינו שבשמיים" בהונגרית . אבי סבר, שעלינו ללמוד הונגרית כדי להגיע לגן העדן, מכיון שתכלית חיינו עלי אדמות הייתה להתכונן לח" גן העדן, היה ברור לנו שעלינו ללמוד הונגרית . כאשר הוכנסתי לקבוצה ע 0 ילדים אחרים בגיל', במקום הרפתקה של בילוי כל היום במשק עם אבי, ראיתי זאת כסימן ברור של אבדן מעמד . חשתי טינה כלפי הגננת השמנה, הגדולה, כאשר זו רצתה לתקן את דברי . קראתי לה "דיסנו" שפירושו "חזיר" בהונגרית, והיא הודיעה על כך לאבי . חובתו הייתה לדאוג לכך שאשתלב בחברה . יום אחד העלה אותי על המשאית, נסענו רחוק מאוד אל השדות והשארנו את המושבה מאחורנו . הרוח ליטפה את שערי בעומד' זקופה על המשאית וחשתי שאני שוב חופשיה . העניינים חזרו למסלולם הרגיל, חשבתי . פתאום עצר אבי את המכונית, הוריד אותי ממנה ואמר שהוא נאלץ להלקותני מפני שכיניתי את הגננת "חזיר" . הייתה זאת התחלה של שנאה וחוסר אימון שרחשתי לנשים שמנות, הרות בדרן כלל, שנראו לי דמויות של נושאי סמכות ומופת, במשך כל חיי במושבה . נשים שמנות היו נוכחות בכל מקום בפרק ההוטרי של חיי . הן הפעילו השפעתן וסמכותן בתוקף מעמדן כנשים נשואות; כבדותבשר, שאננות, ובדרך כלל הרות . וכאשר ילדו, מאורע שהתרחש כל תשעה חודשים בערן, מותר היה להן 10
|
|