|
עמוד:10
10 יעקב גורן הפעולות והמעשים שהשתתף בהם תצא נשכרת על ידי הכרתנו הקרובה את האיש . זאת ועוד : בדל רפטור היה איש העליה השלישית . עליה זו היא שבנתה למעשה את מעמד הפועלים העירוני הארץישראלי, שכבר בראשית שנות השלושים היווה את עיקר מעמד הפועלים בארץ . בכל זאת מתקפה זכרה בסיפור המתמשך של יצירת העם היהודי הריבוני בארץ ישראל . בין דור המייסדים, בני העליה השניה, לדור הממשיכים ילידי הארץ, נותר פחות מדי מקום לדור הביניים, בני העליה השלישית, שנשא למעשה בעיקר הנטל . בבואנו לספר על פועלו של ברל רפטור, עושים אנו גם מעט צדק היסטורי לעליה השלישית כולה . ברל רפטור לא נמנה עם נבחריעם שמקובל לכנותם "גדולי הדור"; מעולם גם לא ביקש כי בקהלם ייחד כבודו . הוא לא היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית, ואף להנהלת הוועד הלאומי לא צורף מעולם . שמו לא נזכר כמועמד להצטרף לממשלה, כשר או כסגןשר; גם עם צמרת ארגון ה"הגנה" נמנה רק זמן מועט, ואף זאת די במקרה . גם חברותו ב"מועצת העם", הקדספרלמנט של מדינת ישראל עם היווסדה, שזיכתה אותו להיות בין החותמים על מגילת העצמאות, היתה יותר פרי מקרה מאשר הגשמה של משאתנפש . חברותו בכנסת היתה קצרת ימים; הוא לא הותיר אחריו עקבות של ממש בעבודתה כיושב ראש אחד מוועדותיה ולא הצטער הרבה על שמאז הכנסת הראשונה שוב לא היה מועמד ברסיכוי להיבחר אליה . ועם זאת לא ראה עצמו מעולם כאחד המקופחים, שנותרו באלמוניותם ולא זכו למיצוי כשרונותיהם, משום שהציבור והנהגתו לא ידעו להעריכם נכונה . הוא לא הגיע לעמדות המוארות בזרקורי התקשורת והנחיתות בזכרון הציבור, משום שלא שאף לכך באמת . וזאת לא משום צניעות, אמיתית או מדומה, אלא משום שאהב והעריך דברים שבהם עסק גם כשאין פרסומם מרובה, אך ידע כי מיטיב הוא לעשותם . במשך חייו הארוכים זכה ליטול חלק בכמה מהדברים הגדולים שנעשו בארץ, ועם זאת לא כל הנוטלים בהם חלק זוכים גם למירב הפרסום . בכל זאת צריכה היתה איכותם המצטברת של מעשיו להספיק כדי להציב לו יד בזכרונו הקולקטיבי של הציבור . אלא שכאן חברו יחד שני גורמים, שאף יש קשר מסוים ביניהם, ומנעו את הדבר . הגורם האחד נובע מהווי המפלגות בארץ . מעצם טבעו נמנה ברל רפטור עם אותם המעטים והבודדים בקרב פעילי ציבור, שחרף עירנותם הרבה, אולי אף המופלגת, בנושאי ציבור והכרתם הרעיונית המגובשת והברורה מאוד לא יציבו את המפלגה מעל לציבור . מודים הם בצורך בקיום מפלגות, בהכרח ההתפשרות הרעיונית ואף העניינית להשגת המכנה המשותף, המביא את הרבים לשורות המפלגה, ובה יפעלו לעשותה כלי נאמן לביצוע הדרך
|
|