|
עמוד:13
פתח דבר ההתיישבות בארץישראל יעד להגשמה והודות לפעילותן זאת הפכו לכוח מרכזי בתולדות הציונות . זו גם הסיכה שהן יכלו להכות שורש גם בארצות המערב, כולל אמריקה, שם לא היה מקום לתנועות מהדגמים המרכזאירופיים והמזרחאירופיים . נקודה זו ראויה לאיזכור, לנוכח היחלשות האתוס החלוציההתנדבותי בישראל והסתאבותן והתפרקותן של המסגרות הארגוניות שקמו לו : תנועות הנוער, התנועה הקיבוצית, והמעגל התרבותיחברתיכלכלירעיוניפוליטי אשר כונה בזמנו "ארץישראל העובדת" . הדיון על מהות תנועת הנוער ומקומה בתולדות הציונות והעם היהודי לוקה במיעוט המחקרים הדנים בסוגיה על סמך בדיקה וניתוח של ממצאים אמפיריים . המחקר שלפנינו, כך יש לקוות, יתרום משהו בתחום זה . לחקר התנועות בעולם ה"חופשי" יתרון נוסף ברציפות קיומן; שכן אלו לא נרדפו ולא הוצאו אל מחוץ לחוק, והן התקיימו ולרוב עדיין קיימות במשך עשרות שנים, ללא הפרעה מן החוץ . ועל כן ניתן לעמוד באמצעותן גם על תהליכי התפתחות שנקטעו או עוותו בקרב אחיותיהן באירופה . לגישה המחקרית הביקורתית ה"בלתימעורבת", חסרונות משלה : אין היא מצליחה תמיד להעניק את המשקל הראוי לחוויות הרגשיות, שאינן פורמליות או רשומות, שהן חשובות בחוויית תנועת הנוער לא פחות ולפעמים אף יותר מאשר האידיאולוגיה, והמבנה הארגוני, או התמורות שחלו בה בהתמודדותה בנסיבות כל תקופה ואתגריה . הכוונה היא ליחסים האישיים בין הצעירים וההווי המיוחד שנוצר תוך היותם ביחד בפעולות בקן ואף מחוצה לו בעיסוק בספורט, בבילוי במועדוני ביליארד, או ביציאה משותפת למשחקי כדורגל, לקונצרטים, להצגות ולקולנוע . יש גם לזכור את המפגשים האישיים במחנות הקיץ ובכנסים, שהביאו לידידויות ולהתכתבויות בין נערים ונערות מערים רחוקות זו מזו, ובכלל את טעם החוויה המרטיטה של יציאה למרחב, אל העולם הרחב, אל מחוץ למעגל המצומצם והמחניק לפעמים של השכונה או העיירה המבודדת, ואת התודעה הכובשת אותך, של היותך חלק מדבר גדול וחשוב וצודק . לחוויה זאת תרמו גם המבצעים לאיסוף התרומות, כאשר מאות ילדים ובני נוער פשטו על שכונות העיר, כאשר התנועות המתחרות ביניהן תפסו "חזקות" על קווי התחבורה הציבורית, ולצליל קופסאות ההתרמה ) ה"פושקעס" ( מתוספים שירה וריקודים מארץישראל . אין גם לשכוח את הסממנים הסוציאליסטיים של סגנון החיים התנועתי : "ארוחות הקופה" המשותפות במסעדות, באמצעותן ניסו ולא תמיד בהצלחה לתת ביטוי גשמי לשאיפות השוויון; או היחסים ההוגנים תוך כבוד הדדי שטופחו בין בנים ובנות, ברוח של חברותא או "חברשאפט", כפי שאמרו אז, וזו תישמר לרבים לאורך ימים . כך ראויה לאיזכור העגה התנועתית המיוחדת גיבוב של מילים 13
|
|