|
|
עמוד:14
ותפקידי המערכת החינוכית איפשר לקיים קשר טוב בין ההורים למתבגר ) אלון, 5791; גרסון ורמות, 8791; דוורו 8791; ואחרים, טל, 1990 ( . עם המעבר ללינה משפחתית חלו שינויים בתפקידה של המשפחה ותחומי חינוך שהיו באחריות המערכת החינוכית עברו לאחריות המשפחה . אך גם כיום עדיין קיימת ציפייה של הורים שמערכת החינוך תציב את התביעות והמשפחה נוטה לתת את התמיכה . הסבר נוסף להשפעה של המשפחה, ואולי ההסבר העיקרי, ניתן לתלות בהתחזקות מעמדה של המשפחה בקיבוץ וביכולתה להעניק תמיכה לפרט בהתמודדות עם הלחצים המופעלים עליו עלידי הקולקטיב ) אורחן, 2891; נתן, תשנ"ג ; 1987 Meron, ( . הטענה שהתחזקות המשפחה עומדת בניגוד לקיבוץ ) גרסון, 8691; טלמון, 1970 ( מעלה את השאלה האם בהכרח המשפחה מאיימת על קיומו של הקיבוץ או יכולה, על אף התחזקותה להיות בןברית לקיבוץ . במתח שבין המשפחה והקיבוץ ממלאת המשפחה תפקיד כמעניקה ביטחון ושייכות, ותומכת בצרכי הפרט . אם הקיבוץ ימצא את הדרך להתחשב בצרכי הפרט ולהיענות להם, יחלש המתח בין המשפחה לקיבוץ, המשפחה תעניק שייכות ויכולת להזדהות ללא הצורך להיאבק בקיבוץ כדי להגן על הצרכים האישיים . נראה שהתמיכה שמעניקה המשפחה, בצד העצמאות הניתנת למתבגרים מחוץ למשפחה במסגרת בניהגיל, תורמים לקשרים בינם לבין ההורים . ההורים מעורבים בהחלטות, והמתבגרים מצפים למעורבות רבה של ההורים בחייהם ) פלטק, 5891; אברהמי, 1988 ( . המשפחה מעודדת משא ומתן ואוטונומיה, המחזקים את הסולידריות של היחידה המשפחתית ועוזרים לבנים לעצב את זהותם . המשפחה נתפשת לא רק כמשענת רגשית, אלא גם כמערכת בעלת פוטנציאל של חיברות על בסיס רציונלי, כפי שמניח Habermas ) 1988 ( . הממצאים מעידים שלמשפחה ולחיי יוםיום בקיבוץ ההשפעה הרבה ביותר בחינוך לחיי קיבוץ . ההורים מעורבים יותר מכל גורם אחר בהחלטות הבנים על עתידם ) 'הורי מעורבים במידה רבה ורבה מאוד בהתלבטויותי, בקשר לעתידי' אמרו 0 / 68 בשני המועדים ( . עיון בלוחות 2 ו 3 מלמד שבנוסף לחיי היוםיום בקיבוץ, מהווים ההורים את המקור העיקרי לידע על הקיבוץ ולהבנתו וב 1992 תרומתם גבוהה במעט . ממצא זה אינו מלמד על כיוון השדר של החברה וההורים . האם הידע על הקיבוץ הנרכש בהוויה המשפחתית גורם לרצון לחיות בקיבוץ, או אולי גורם לרצות בדרך חיים אחרת . 14
|
|