|
|
עמוד:6
עצמו ) אברהמי, 1992 ( . המשבר דחף קיבוצים רבים לשינויים במערכות הכלכליות, חברתיות וחינוכיות . המושג "שינויים בקיבוץ" מתייחס כיום ) הן בספרות המחקרית והן בשיח הקיבוצי ( לתהליך השינוי המתרחש בעקבות המשבר הכלכלי, אולם שינויים התרחשו בקיבוץ לאורך שגים . הקיבוץ מאופיין בדינמיות שלו וביכולתו להשתנות תוך שמירה על ערכיו המרכזיים ובהתאמה לשינויים במציאות הישראלית ) 1982 ;Cohen, לניר, 1990 ( , ככזה, אין הקיבוץ מערכת מגובשת ונוקשה, הוא נתון בהתמודדות פנימית וחיצונית על תפישות, ערכים וכיווני התפתחות . מסוף שנות החמישים, ובמידה מואצת יותר משנות השבעים, מתרחשות תמורות רבות בקיבוץ ובמבנה החינוך הקיבוצי . שינויים דמוגרפיים הפכו את הקיבוץ לחברה רבגילית בה חיים שלושה דורות, ולחברה הטרוגנית מבחינה חברתית כתוצאה מהצטרפות קבוצות ויחידים, שצמיחתם אינה בקיבוץ או בתנועות הנוער . הגיוון הגובר בגיל, במוצא, בחינוך ובהשתייכות גרס להיווצרות תתקבוצות חברתיות ופחתה ההידברות המשותפת . שינוי מבני משמעותי ביותר הוא השינוי במעמדה של המשפחה, עם התחזקותה של זו והמעבר ל'לינה משפחתית' גברה ההשפעה של ההורים על חינוך ילדיהם וטופחו ההווי והבילוי המשפחתיים . התחזקו נטיות אינדיבידואליסטיות וגברה ההתחשבות בצרכי הפרט למול ההתחשבות בצרכי החברה . ההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית גרמה לשינוי ביחס להשכלה גבוהה, הרחיבה את תחומי התעסוקה, הגבירה את הצורך בהתמקצעות ופתחה נתיבים חדשים לנייעות ) מוביליות ( של הצעירים לתוך החברה . השינוי בתפישה של המבנה התעסוקתי בקיבוץ נתן לגיטימציה למגוון רחב של מקצועות, גם אם המימוש בהכנסת מקצועות אלו לקיבוץ הוא מאד איטי, האפשרות לעבוד מחוץ לקיבוץ אינה מצב בלתי אפשרי . במקביל, הונמכו החומות בין הקיבוץ לסביבתו . התפתחו קשרים חברתיים ואיתם השפעות תרבותיות של הסביבה החיצונית, שהחשובה ביותר, לגבי הבנים, היא ההשפעה של תתתרבות הנוער שהתפתחה בארץ ובעולם ) אלמוג, 1993 ( . יחסי גומלין עם תרבותחברתית שמאפייניה הם אינדיבידואליזם, תחרותיות והישגיות חומרית, החלישה וערערה בתהליך מתמשך ולאחרונה אף מואץ, את המסרים המשימתיים והקולקטיביסטיים של הקיבוץ . ההתרופפות האידיאולוגית והמשימתית הביאה להתכנסות הקיבוץ ולקריאה "השיבולים פנימה" . הקיבוץ התרחק מהמשימות החברתיות בחברה הישראלית, ובתוך הקיבוץ התחזקו המגמות האינדיבידואליסטיות, והגברת
|
|