|
|
עמוד:14
ניקולאי ( נוי ) טבך 14 17 למרות כישלון זה, המשיך בן-גוריון במאמצים להגיע להסכמים עם ו- 41 אחוזים תמכו בו . 18 המעבידים ועם המפלגות שמחוץ להסתדרות לתיאום חלוקת העבודה . בשנת 1939 נחתם הסכם ראשון בין ארגוני העובדים השונים, להוציא ההסתדרות 19 להקמת לשכות עבודה כלליות במושבות . המעבידים במושבות סירבו להצטרף הלאומית, ללשכות הכלליות למרות מאמצי שכנוע מצד אישים כגון נשיא הוועד הלאומי וראש מחלקת העבודה בסוכנות היהודית . מעניין לציין כי להסכם זה קדם הסכם מוגבל, שנכרת ב- 1937 בין ההסתדרות להסתדרות הלאומית בעיר תל אביב, להקמת לשכת עבודה משותפת המוגבלת לענף הבנייה ועבודות ציבוריות . ההבדל הבולט בין שני ההסכמים היה אופן הפיקוח על לשכות העבודה . ב- 1937 לא שותפה הסוכנות היהודית בפיקוח ; לעומת זאת בהסכם מ- 1939 ניתנה למחלקת העבודה של הסוכנות הסמכות לפקח על הלשכות הכלליות . מלבד ההסתדרות השתתפו בלשכות הכלליות במושבות הפועל המזרחי, פועלי אגודת ישראל, 20 בשנת 1941 הורחבה סמכות התאחדות התימנים וארגון העובדים הציוניים הכללים . הלשכות לענף התעשייה ולענפים אחרים שלא היו כלולים בהסכם המקורי . ההסתדרות הסכימה לכינון הלשכות הכלליות בתנאי שהן לא תתערבנה בענייני השכר ותנאי העבודה 21 של העובדים . מכיוון שבשנת 1943 הייתה התעסוקה ביישוב מלאה והביקוש לידיים עובדות עלה על 22 כך ניטל העוקץההיצע, הורחבה ההסכמה להקמת לשכות משותפות גם למגזר העירוני . מן המאבק בין המפלגות השונות על חלוקתם של מקומות העבודה . נוסף על כך, התנתה 23 הסוכנות היהודית את הזרמת כספי הסיוע שלה בהקמת לשכות עבודה כלליות בערים . בעקבות ההסכמה, חוברה 'חוקת לשכות העבודה הכלליות לפועלים בכפר ובעיר', אשר עיגנה את ההסכמות ובין השאר קבעה את הפריטטיות של הלשכות : 'הנהלת הלשכה תהיה בידי מועצה [ מכאן ואילך — מרכז הלשכות ] שתיבחר בבחירות יחסיות [ . . . ] בכל מקצוע שבו מספר הפועלים המשתייכים לארגוני הפועלים, חוץ מהסתדרות העובדים הכללית, יגיע ל- 10 אחוזים מכלל הפועלים במקצוע הרשומים בלשכה, תורכבנה הוועדות 17 אניטה שפירא, המאבק הנכזב : עבודה עברית, 1929 - 1939 , הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977 , עמ' 208 - 213 . 18 גולדברג, 'לשכות העבודה', עמ' 44 - 45 . 19 הסיבה לסירובה של הסתדרות העובדים הלאומית להצטרף להסכם הייתה שאין היא מכירה במרותה של הסוכנות היהודית . 20 באותה התקופה התנועה הרוויזיוניסטית הייתה מחוץ להסתדרות הציונית, לאחר פרישתה ממוסדותיה בשנת 1935 . עניין הצטרפותה של הסתדרות העובדים הלאומית עלתה על הפרק לקראת סוף 1947 לפי בקשתם, ואושרה בפברואר 1948 . ראו : עניני הלשכה הכללית, ישיבת הועד הפועל של ההסתדרות, 1947 . 12 . ,24 ארכיון תנועת העבודה, מכון לבון ( להלן : אה"ע ) , עמ' 10 ; הלשכה הכללית, ישיבת הועד הפועל של ההסתדרות, 1948 . 2 . ,18 שם, עמ' 1 . 21 בנימין אבניאלי, בעיות העבודה בארץ ישראל , ראובן מס, תל אביב תש"א, עמ' 38 - 43 . 22 שילוח, מרכז הולך ונעלם , עמ' 224 - 226 , 354 - 356 . 23 שפירא, המאבק הנכזב , עמ' 334 - 344 ; הורוביץ וליסק, מישוב למדינה , עמ' 268 - 270 .
|
|