|
|
עמוד:13
הלאמת לשכות העבודה בראי הממלכתיות 13 המעבידים להתקשר בחוזים בלעדיים עִמה, והפעילה עליהם לחץ כלכלי לעשות כן . לנוכח התחרות ובשל מצבם הקשה של אנשי תנועתו, פנה ז'בוטינסקי בספטמבר 1930 להנהלת 12 ההסתדרות בהצעה להקים לשכות עבודה ניטרליות ברחבי הארץ, ונתקל בסירוב . אם כן, במשך שנות העשרים המאוחרות ותחילת שנות השלושים חתרה ההסתדרות לבלעדיות ייצוגה במקומות שיכלה להשיג זאת . במקומות ששליטתה בהם הייתה רופפת, למשל תל אביב, הסכימה ההסתדרות בלית ברֵרה לחלוקה של 80 אחוזים להסתדרות 13 בהסכם של 1927 ו- 66 אחוזים בהסכם שהושג עם העירייה בשנת 1932 . ניצנים של שיתופי פעולה — לשכות עבודה כלליות בשנות השלושים גברה הקריאה של חברי המפלגות שמחוץ להסתדרות לכונן שיתוף פעולה בין לשכות העבודה של הארגונים השונים . נציגי הזרמים הדתיים דרשו את הקמתן של לשכות עבודה ניטרליות, וכך גם חברי הציונים הכלליים והרוויזיוניסטים . 14 גם בקרב אנשי תנועת העבודה החלו להישמע קולות הקוראים לשיתוף פעולה עם ארגוני המעבידים ועם המפלגות האחרות . בן-גוריון ואנשיו צִדדו במהלך זה, על אף התנגדות פנימית חריפה . בוועידה הרביעית של ההסתדרות בפברואר 1933 , הצליחה מפא"י, שהוקמה רק שלוש שנים קודם לכן, להעביר החלטה הקוראת להקמת לשכות עבודה משותפות עם המעבידים — על אף התנגדותן של סיעת השומר הצעיר וסיעת פועלי ציון שמאל . בהצבעה על הסכמים עם מפלגות אחרות מחוץ להסתדרות באשר לחלוקת הצעות העבודה ביניהן, הצביעה גם סיעת השומר הצעיר בעד הצעת מפא"י, ורק נציגי סיעת פועלי ציון שמאל התנגדו לה . 15 המבחן המעשי של החלטות הוועידה הרביעית של ההסתדרות התממש ב- 1934 , כאשר בן-גוריון וז'בוטינסקי הגיעו להסכם פשרה . ההסכם קבע בין השאר שיתוף פעולה בין לשכת העבודה של ההסתדרות ובין לשכת העבודה של הסתדרות העובדים הלאומית וכונן בוררות חובה בסוגיות שבמחלוקת . הוסכם גם שבעתיד תוקם לשכת עבודה אחת משותפת לכל הארגונים ביישוב . ההסכם קיבל את אישורם של המוסדות הרוויזיוניסטים, 16 אך נדחה במשאל עם שהתקיים בקרב חברי ההסתדרות : 59 אחוזים מהם התנגדו להסכם 12 דן הורוביץ ומשה ליסק, מישוב למדינה : יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית , עם עובד, תל אביב תשל"ח, עמ' 269 ; דוד ישי, בין תכול-לבן לאדום : לתולדות תנועות העבודה הלא-סוציאליסטיות , סיעת תכלת-לבן בהסתדרות, תל אביב 1980 , עמ' 21 - 24 ; גולדברג, 'לשכות העבודה', עמ' 35 . 13 גולדברג, שם, עמ' 30 - 34 . ראו עוד : יעקב גולדשטיין ויעקב שביט, ללא פשרות : 'הסכם בן-גוריון — ז'בוטניסקי' וכשלונו 1934 - 1935 , יריב, תל אביב 1979 , עמ' 16 - 19 . 14 נעמי שילוח, מרכז הולך ונעלם : החוגים האזרחיים בארץ-ישראל בשנות השלושים , יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2003 , עמ' 222 - 223 . 15 שם, עמ' 35 . 16 גולדשטיין ושביט, ללא פשרות , עמ' 95 .
|
|