|
|
עמוד:11
הלאמת לשכות העבודה בראי הממלכתיות 11 ההגמונית . הדברים הגיעו לידי כך שעם הקמת המדינה, נשען חלק לא קטן מהציבור הישראלי והמשק הצעיר על ההסתדרות ועל השירותים הרבים שסיפקה, ובהם שירותי בריאות, חינוך ולשכות תעסוקה . ההסתדרות הייתה גם בעלת השפעה רבה על התפתחות 5 השכר וגורם בלתי מבוטל בפיתוח המשק . על יסוד זאת היה אפשר לצפות לסתירה בין תפיסת הממלכתיות הבן-גוריונית מצד אחד, ובין דפוסי הפעולה של ההסתדרות מן הצד האחר . טענה ממין זה עולה ממחקרו של לב גרינברג, שלפיו החזיקה ההסתדרות בשליטתה את כל תפקידיה בתחומי הכלכלה והשירותים, גם לאחר הקמת המדינה והממשלה נתנה לכך גושפנקא חוקית ללא עוררין . לפי תיאור זה נראה שהמדינה לא הייתה אוטונומית בקבלת החלטות כלכליות או בביצוען, 6 והייתה תלויה בהסתדרות לשם קביעת מדיניותה הכלכלית וביצועה . במאמר זה אני מערער על תפיסה זו ומראה כי תפיסת העולם הממלכתית עמדה בראש מעייניהם של דוד בן-גוריון ושל ראשי מפא"י בסוגיית לשכות העבודה, וכי לאחר בירור רעיוני בהסתדרות ובמפלגה שהוביל בן-גוריון, ומשהבשילו התנאים הפוליטיים לכך, פעלו מפא"י וההסתדרות במשותף לכונן את לשכות תעסוקה כשירות ממלכתי . בן-גוריון עצמו לא חשב כי קיימת סתירה כלשהי בין תפקידי ההסתדרות לתפקידיה הממלכתיים של המדינה . כאמור, המושג שטבע — ממלכתיות — דרש מכל השחקנים שפעלו טרם הקמת המדינה, להכיר בקיומו של מרכז פוליטי ריבוני כזירה הראשית להכרעות הערכיות המרכזיות של החברה הישראלית . דרישה זו הציג גם להסתדרות — לעמוד לימינה של המדינה . הוא הציג שלושה יסודות לפעולתה של ההסתדרות במדינה המתהווה : להיות גורם מוביל בהקמתה של 'חברת העובדים' ; לפעול ככלי חינוכי בקרב 7 העולים ; ולשמש כלי משימתי-חלוצי מרכזי בביצוע מדיניות הפיתוח של הממשלה . בן-גוריון ראה את לשכות התעסוקה כשירות שהמדינה מחויבת לספק לאזרחיה, ולכן סבר שלאחר הקמתה עליה לקבל אחריות עליהן . לתפיסתו, על ההסתדרות היה לזוז הצידה 8 ולהעביר את שירות התעסוקה לידי המדינה . 5 דן הורוביץ ומשה ליסק, 'ההסתדרות במעבר מיישוב למדינה', בתוך : יוסף גורני, אבי בראלי ויצחק גרינברג ( עורכים ) , מחברת עבודה לארגון עובדים : לקט מאמרים על הסתדרות העובדים בימי היישוב והמדינה , המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר 2000 , עמ' 556 ; יצחק גרינברג, ההסתדרות : בין שיקולים כלכליים לשיקולים לאומיים חברתיים , האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב 2000 ; רחל טוקטלי, דפוסים פוליטיים ביחסי העבודה בישראל , אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 1979 ; דב בן מאיר, ההסתדרות , כרטא, ירושלים 1978 , עמ' 84 - 90 . 6 לב לואיס גרינברג, ההסתדרות מעל הכל , נבו, תל אביב 1993 , עמ' 40 . 7 ניקולאי ( נוי ) טבך, ׳בן-גוריון ותפיסתו הממלכתית ביחסיו עם הסתדרות העובדים, 1949 - 1963 ׳, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע 2022 , עמ' 33 - 37 . 8 דוד בן-גוריון, 'ההסתדרות במדינה', הפועל העברי והסתדרותו , ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תל אביב 1964 , ראו : https : / / benyehuda . org / read / 19057 # ch990 ( אוחזר ב- 2024 . 9 . 15 ) .
|
|