הקדמה: קיבוץ ומגדר: האתגר הניאו-ליברלי

עמוד:11

הקדמה 11 על­תיכונית; ­ יותר נשים מגברים אינן מאמינות בעתיד הקיבוץ; ­ יותר נשים מגברים לא היו בוחרות שוב בקיבוץ כדרך חיים ) וגשל, 2002 : 3 ( . ממצאים אלה כשלעצמם אינם אמורים להפתיע אותנו . המחקרים הרבים בנושא המגדר בגלובליזציה הניאו­ליברלית מאשרים את העובדה, שתהליך זה יוצר הזדמנויות ואפשרויות, אך גם אילוצים ומגבלות לא זהים ולא שווים עבור הגברים והנשים השייכים לקבוצות שונות . קבוצות מובחנות על פי משאביהן הבסיסיים כמו נגישות להון, לטכנולוגיה, לרשתות חברתיות, להשכלה, למקצוע וכיו''ב . על פי כללי המשחק החדשים של הגלובליזציה, חלק מהנשים אכן משתלב במרכז החברה, אך חלק משמעותי יותר נדחק לפריפריה ואף לשוליים של הפריפריה החברתית­כלכלית והפוליטית, ומוצא את עצמו נפגע ונפסד מהתהליך ) פואנטס, ארנרייך וסבירסקי, 7891; יזרעאלי, 9991; קליין, 2002; פוגל­ביויאוי, 5002; Mies, 1986 ; Sassen, 1998 ; Basu, Grewal, Kaplan Malkki, 2001 ; Brah, Crowley, Thomas 81 Storr, 2002 81 ( . עם זאת מפתיע שתהליך זהה מתרחש גם בקיבוץ, בחברה שביקשה לבטל את הקניין הפרטי, חרתה על דגלה את ערך שוויון האדם, ואחרי מאבקן המאורגן של הנשים בשנות העשרה והעשרים אף התארגנה למיסוד השוויון המגדרי ) פוגל­ ביז'אוי, 1992 ( . מפתיע שתהליך זה קורה גמ בקיבוץ, בחברה שנוסדה לא רק כקהילה שיתופית­שוויונית, אלא גם כ'מעוז הדמוקרטיה ההשתתפותית', שמטרתה לאפשר לנשים ולגברים כאחד לשלוט על משאבי הקהילה ולהשפיע השפעה אמיתית על תהליכי קבלת החלטות ) שמר, בספר זה; שמר, 5002; 2002 Lieblich, ( . מפתיע שתהליך זה קורה גם בקיבוץ, בחברה שבה נשים התארגנו ­ לפחות חלקן ­ ונאבקו כדי לקדם את מטרותיהן : אין הכוונה כאן רק למאבקן של הנשים בתקופה ה'הרואית' וה'מיתולוגית' של הקיבוץ הקלאסי, כשנשים דרשו בכל תוקף, כתנאי לשוויון מגדרי, למלא את החובות המוטלות על הגברים ­ בעבודה, בתחום הציבורי ובשמירה . אנו מדברים כאן גם על מאבקיהן של הנשים לאחר קום המדינה . בין היתר, כוונתנו למאבק שניהלו הנשים להחזרת הילדים לחיק המשפחה הגרעינית כדי לממש על ידי כך את אמהותן, כפי שהן פירשו זאת, תוך כינון וסימון מרחב אוטונומי משלהן ) פוגל­ביז'אוי, 2991; למדן, בספר זה ( ; כוונתנו כאן היא גם להקמת 'המדור הבין­קיבוצי לקידום שוויון המינים' ב­ ,1982 הודות לאקטיביזם הפמיניסטי של מספר חברות בקיבוצים שונים . בזמנו קם המדור כדי לקדם פעילות מכוונת 'מלמעלה' ב'שטח', בעזרת יצירת מסגרות ארגוניות חדשות . הכוונה היתה שמסגרות אלו יפעלו בשיתוף פעולה עם מוסדות התק"ם והקיבוץ הארצי, שני הזרמים הגדולים של התנועה הקיבוצית ) סילבר, 1984 ( . כשאנו מעלים את נושא התארגנותן של הנשים ופעילותן הפוליטית ההחלטית, כוונתנו גם לארגון מחדש של 'היחידה לקידום נשים' במסגרת התנועה הקיבוצית, אשר הוקמה לאחר ועידת איחוד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא