|
|
עמוד:13
13 פתח דבר ו כ ד ו מ ה — ז ו ה י י צ י ר ת מ ו ל ד ת׳ . הווה אומר — רק פיתוח הארץ יכול להקנות ליהודים זכות עליה . הפיתוח אינו רק פיזי אלא גם חברתי, שואף שחרור אנושי . יחסו לפיתוח כחלק מרכזי בעשיה הציונית התרחב והעמיק אחרי הקמת המדינה וכלל גם היבט מדעי וטכנולוגי וגם היבט חברתי . במאמר ׳העלייה השנייה והנוער בימינו׳ ( 1954 ) כתב : ׳ל א ב כ ו ח ה כ י ב ו ש ו ה ש ל ט ו ן, ל א ב כ ו ח ה פ צ צ ה ה א ט ו מ י ת ו ב א מ צ ע י ה ר ס ו ד י כ ו י, כ א ש ר ז ו מ מ י ם כ מ ה ע מ י ם א ח ר י ם, א ל א ב כ ו ח ה מ ו פ ת ה ח י, ב כ ו ח ה א מ ת ה ז ו ר ח ת מ ח י י-מ ו פ ת א נ ו ש י י ם ב ח ב ר ה ח ד ש ה נ ע ז ו ר ל ב י ע ו ר ש נ א ת-ע מ י ם ו ק י פ ו ח מ ע מ ד י ו ת א ו ו ת ה ב צ ע ו ש ל ט ו ן ה כ ו ח ב י ח ס י ע ם ו א ד ם׳ . כלומר ישראל צריכה להוביל מגמות חברתיות בעולם ולהיות מגדלור לאפשרי . במגמה חלוצית זו — מגמה של הובלה — הוא ראה המשכיות — כשם שהתנ״ך, שהוא יצירה של העם העברי, מהווה בסיס לתפיסות צדק אוניברסליות, כך מדינת ישראל צריכה להוביל בישום תפיסות חדשות של צדק אוניברסלי : ׳מ ת ו ך ש ל י ט ה ב מ כ ש י ר י ה מ ד ע ו ה ט כ נ י ק ה ה פ י ז י י ם ו ה ח ב ר ת י י ם ו מ ת ו ך מ ת ח ח ל ו צ י ש ל מ ג ש י מ י ח ז ו ן — ל א ו מ י ו א נ ו ש י — י ע צ ב ה ע ם ה ע ב ר י ב מ ו ל ד ת ו ה מ ת ח ד ש ת ד מ ו ת א ו מ ה ל מ ו פ ת, ש ל א ת ב י י ש מ ו ר ש ת נ ב י א י ה, ח כ מ י ה ו מ ד ר י כ י ה מ א ז ו ע ד ה י ו ם׳ . ( ׳ייחוד וייעוד׳ ) . על פי תפיסה זו של בן גוריון מדינת ישראל אינה מדינת מופת מעצם הווייתה, אלא יש להתאמץ כדי להוציא אל הפועל את כוח המופת הגלום בה, וללא מאמץ זה לא תיכון המדינה גם לאחר הקמתה . אם כך מושג זה — חברת מופת — אינו מצב קיים, אלא דרישה מתמשכת, ולכן תוקפה לא פג עם מותו של בן-גוריון . גם היום ישראל אמורה לפעול בכל עת למימוש עקרונות של צדק וקדמה כדי שתוכל להתקיים, ולכן עליה להיות ׳ מ ק ד מ [ ת ] , ג ו א ל [ ת ] , כ ר ו כ [ ה ] ב ש ח ר ו ר, ה ת ע ל ו ת ח ב ר ת י ת, ו י ו פ י מ ו ס ר י׳ ( ׳הפועל בציונות׳ ) . על העריכה ספר זה הוא פרי עבודה של מערכת שחבריה הם חוקרים של התנועה הציונית ומדינת ישראל בתחומים שונים . המערכת בחרה מבחר מצומצם מתוך גוף כתביו העצום של דוד בן-גוריון . המאמרים משקפים נושאים עיקריים בכתיבתו לאורך תקופת מנהיגותו וביניהם מאמרי יסוד המבטאים תפיסותיו השורשיות . סדר המאמרים כרונולוגי — מן המוקדם למאוחר . סדר זה מאפשר לבחון את התפתחות מחשבתו הפוליטית והמנהיגותית ואת יכולותיו הרטוריות לאורך התקופות השונות . לכל מאמר צירפנו פתיח שמטרתו להביא בקצרה לפני הקוראים והקוראות את ההקשר ההיסטורי, החברתי, התרבותי והפוליטי לכתיבתו . פתיח זה כולל מידע על ההיסטוריה
|
|