|
עמוד:12
12 המחשבה הפוליטית של דוד בן-גוריון — מבחר ממאמריו לא פעם תקף בן-גוריון אותה שאלה או בעיה מזוויות שונות ושינה את זווית הניתוח ואת מסקנותיו כשהשתנו התנאים . כך, במאמר הראשון כאן, משנת 1910 , כרך בן-גוריון את השאלה הלאומית בארץ ישראל בשאלה המעמדית והצביע על קשר בין האיבה של ערבים בארץ ישראל ליהודים ובין הניצול המעמדי של פועלים ערבים במושבות יהודיות : ׳ש נ א ה ז ו מ ק ו ר ה ב פ ו ע ל י ם ה ע ר ב י ם ה ע ו ב ד י ם ב מ ו ש ב ו ת . כ מ ו כ ל פ ו ע ל, ש ו נ א ג ם ה פ ו ע ל ה ע ר ב י א ת נ ו ג ש ו ו מ נ צ ל ו, [ . . . ] ׳ . לעומת זאת ב׳שאלות הביטחון וענייני השעה׳ משנת 1938 הגדיר בן-גוריון את המאבק הערבי בארץ כתנועה פוליטית מכוונת — ׳תנועת עם׳ קרא לה — והצביע על יסודותיה הלאומיים . במאמר זה זיהה את המעבר מתנועה לאומית ערבית כללית רחבה לתנועה לאומית מקומית . ולבסוף, כתבי בן-גוריון עוררו ועודם מעוררים עניין בין השאר כי הם שופעים משפטי מפתח מוכרים עד היום בשיח בישראל . האמירה ׳ב נ ג ב י ב ח ן ה ע ם ב י ש ר א ל׳ ( ׳משמעות הנגב׳, 1955 ) ידועה ככל הנראה בעיקר בנגב, אבל ניתן לשמוע אותה בדיונים רבים בנושא זה . האמירה ׳א ם ה מ פ ק ד י ם י ע ו ר ר ו א ת ה א מ ו ן, א ת ה א ה ב ה ו א ת ה ד ב ק ו ת ב ח י י ל י ם ש ל ה ם, ת ד ע כ ל א ם ע ב ר י ה ש מ ס ר ה ג ו ר ל ח י י ב נ ה ל י ד י מ פ ק ד י ם ה ר א ו י י ם ל כ ך . . . ׳ 2 ידועה מאוד ומופיעה על קירות בסיסי צבא רבים . משפטים ואמירות מסוג זה, קצרים, קליטים, ממחישים רעיון במילים ספורות, נזכרים במאמרים רבים שלו ומשמשים לתעמולה מצד אחד ובמעשים חינוכיים מהצד האחר . דוגמה לנושא חוזר בכתביו של בן-גוריון, מעניין וחשוב כמעט בכל עת, הוא יחסו לרעיון חברת המופת . זו סיבה נוספת ומהותית לעניין המתמשך של הישראלים והישראליות בכתביו . בבסיס רעיון זה עמדה השאיפה לבנות בישראל חברה שתפעל על פי עקרונות של צדק אוניברסלי ועל בסיס הישגי המחקר הן בתחום המדעים המדויקים והן בתחום מדעי החברה . רעיון זה מלווה את הציונות מראשיתה, עוד לפני התבססותה של תנועת העבודה הציונית, שמזוהה עם רפורמות חברתיות . בן-גוריון ראה בשאיפה זו לא רק אידאל שנובע משאיפה לצדק לצד האפשרות שטמונה בציונות — הקמת חברה חדשה של מהגרים מהמסד, אלא כלי הכרחי לקיומה של ריבונות יהודית בעולם מודרני . על פי תפיסתו, הריבונות היהודית בארץ ישראל תלויה ביכולת של היהודים לפתח את הארץ וליצור בה : ׳מ ו ל ד ת א י נ ה נ י ת נ ת ו א י נ ה נ י ט ל ת ב מ ת נ ה, א י נ ה נ ק נ י ת ב ז כ ו י ו ת ו ח ו ז י ם פ ו ל י ט י י ם, א י נ ה נ ר כ ש ת ב ז ה ב ו א י נ ה נ כ ב ש ת ב כ ו ח ה א ג ר ו ף, א ל א נ ב נ י ת ב ז י ע ת-א פ י י ם׳, כתב במאמר ׳מתן ארץ׳ משנת 1915 , ופירש בהמשך : ׳ה כ ש ר ת ה א ר ץ ל צ ו ר כ י ה א ו מ ה ע ל י ד י ה ע ב ו ד ה — ה כ ש ר ת ה ק ר ק ע ו ה פ ר א ת ה, ס ל י ל ת ד ר כ י ם, ה ת ק נ ת א מ צ ע י ח י ב ו ר, ח י ש ו ף ג נ ז י ם ו א ו צ ר ו ת ט ב ע י י ם, ב נ י ן ח ר ו ש ת 2 'עם פרידה', אגרת פרידה מצה"ל, 1963 . 6 . ,25 ארכיון בן-גוריון, לא נכלל במבחר .
|
|