|
עמוד:12
ו י רג ' י נ י ה ו ו ל ף 12 נדירים ? איך זה שלפעמים הם כותבים רק יצירות מופת ופעמים אחרות רק זבל ? ואיך זה שמשפחה ששְׁמה שֵלי או קיטס או ברונטה מתלקחת פתאום בלהבה ומולידה את שלי, את קיטס, את האחיות ברונטה ? מה הם התנאים שיוצרים את ההתפרצות הזאת ? מובן שאין לכך תשובה . אם עדיין לא גילינו את הגורם לשפעת, איך נוכל לגלות את המיקרואורגניזם של הגאונות ? הידע שלנו על אודות הנפש קטן אפילו מזה שעל אודות הגוף . יש לנו פחות ראיות . פחות ממאתיים שנה עברו מיום שאנשים החלו להתעניין בעצמם ; בוֹזווֶל היה כמעט הסופר הראשון שסבר כי חיי אדם הם נושא ראוי לסֵפר . ועד אשר יהיו לנו יותר עובדות, יותר ביוגרפיות, יותר אוטוביוגרפיות, איננו יכולים לדעת הרבה על אנשים יוצאי דופן . לכן בידינו כיום רק תאוריות על סופרים — המון תאוריות, וכל אחת שונה מן האחרת . פוליטיקאים אומרים שסופר הוא תוצר החֶברה שבה הוא חי, כשם שבורג הוא תוצר של מכונת ברגים . אמנים אומרים שסופר הוא התגלות שמיימית שמבזיקה ברקיע, לוחכת את האדמה, ונעלמת . לפי הפסיכולוגים הסופר הוא צדפה : ניזון מגרגרי עובדות, מוטרד מן הכיעור, וכפיצוי על כך, הם טוענים, מפיק פנינה . גֵנֵאָלוגים אומרים ששושלות מסוימות, משפחות מסוימות, מניבות סופרים כשם שעצי תאנה מניבים תאנים — דריידֶן, סוויפט ופּוֹפּהיו כולם בני דודים, לדבריהם . כל זה
|
|