|
|
עמוד:5
אוֹמְרִים : יֶשְׁנָהּאֶרֶץ אוֹמְרִים : יֶשְׁנָהּאֶרֶץ, אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ… אַיֵּה אוֹתָהּאֶרֶץ, אַיֵּה אוֹתָהּשֶׁמֶשׁ ? אוֹמְרִים : יֶשְׁנָהּאֶרֶץ, עַמּוּדֶיהָשִׁבְעָה, שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה . אֶרֶץ — בָּהּיִתְקַיֵּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁקִוָּה — אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ ? אַיֵּה אוֹתָהּגִּבְעָה ? נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס, פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ, פּוֹרֵשׂאֵלָיו שָׁלוֹם — וְאוֹר לָאִישׁוְחָם לוֹ . אַיָּם : אוֹתָהּאֶרֶץ, כּוֹכְבֵי אוֹתָהּגִּבְעָה ? מִי יַנְחֵנוּדֶרֶךְ יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה ? כְּבָר עָבַרְנוּכַמָּה מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים, כְּבָר הָלַכְנוּכַמָּה, כֹּחוֹתֵינוּתַמִּים . כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ ? טֶרֶם הוּנַח לָנוּ ? אוֹתָהּאֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ, אוֹתָהּלֹא מָצָאנוּ . אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ ? וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ ! דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ אֲדֹנָי לֹא צִוָּה… שאול טשרניחובסקי, ברלין, 1923
|
|