|
|
עמוד:10
10 אורי מ איר – צ 'יזי ק השעועית הירוקה הקפואה . שאלתי מי מספק להם את השעועית . לא ידעו . "שלח לנו את מספר האצוות שמודפס על השקית ונחזור תוך שבוע עם תשובה אם זה מהארץ או מחו"ל" . סיימתי את השיחה והבטתי סביב . מבטי נעצר מול אינספור בקבוקי השמן וצנצנות הדבש של יד מרדכי, שגודשים את כל המדפים בכל המרכולים . מהיכן הם רודים את כל הדבש הזה ? מאיפה כל השמן ? למה מבלבל כל כך לדעת מאיפה האוכל שלנו מגיע, ואיך הוא מגודל, מטופל ומעובד ? ולמה אין אף גורם שעוסק בלדעת את זה ? המשכתי לברר, לחפש את הקשר בין האדמות החקלאיות שלנו למזון שאנחנו אוכלים . לקח לי זמן לגלות את התשובה המדאיגה . אבל מה שגיליתי בדרך הדאיג אותי יותר . החיפוש התמים שלי אחרי מקורות המזון הישראלי הוביל אותי אל אנשים, ספריות, ואפילו למסדרונות ולחדרים שבהם מחליטים, הרחק מעין הציבור, מה נאכל, ומה נדע ולא נדע על האוכל שלנו . והתשובות המתסכלות, ובעיקר היעדרן, גרמו לי אט-אט להבין שזה לא במקרה . כך נולדה ההחלטה לכתוב את הספר הזה . מסע שארך שנים חשף בפניי את התמונה הנסתרת, והקודרת, שמאחורי המזון האלמוני שלנו . האריזות — התצלומים וגם המילים — מתעתעות בנו . החקלאי הישראלי שאנחנו מדמיינים לא שם .
|
|