|
|
עמוד:14
פרק ראשון [ 14 ] תנופת היצירה חסרת התקדים המאפיינת את התקופה הנידונה לא נמשכה בדורות שלאחריה . מאמצע המאה הארבע עשרה ועד דור הגירוש נתחברו בספרד ובארצות אחרות – מאשכנז עד ביזנטיון – יצירות חשובות בקבלה, כגון "ספר הקנה" ו"ספר הפליאה", פירוש התורה לר' מנחם ציוני וספר "צפוני ציוני" שלו, ועוד, אך לעומת תקופת השיא שתוארה כאן ניתן לראות בדורות הבאים מעין דעיכה של כוח היצירה של בעלי הסוד . הפרץ היחיד במינו שאפיין את סופה של המאה השלוש עשרה וראשיתה של המאה הארבע עשרה לא נמשך במאה וחמישים השנים שבאו לאחר מכן . על אף העולם המופלא והמגוון שהציגו המקובלים בתקופה המתוארת, שלטה בספרד הפילוסופיה היהודית, ותורותיה – בגוונים שונים – עמדו במרכז עולמם הרוחני של הוגי הדעות היהודים . עובדה היסטורית רבת עניין היא שעשרות רבות של חיבורים ומחברים, שבמרכזם היו ספר הזוהר וממשיכיו, לא הביאו לשינוי של ממש בעולמה הרוחני של יהדות ספרד בפרט ושל עם ישראל בכל ארצות פזוריו בכלל . על אף העוצמה הרוחנית שפרצה אל פני השטח בתקופה המתוארת, נותרה תורת הסוד תופעה שולית ודלת השפעה על חיי הרוח היהודיים בדורות שלפני הגירוש . אף אם נניח שסמכותו של ר' שמעון בר יוחאי וחבריו התַּנאים לא נתקבלה על דעת רבים מחכמי ספרד בדורות אלה, רבים מן החיבורים הקבליים שנוצרו בתקופה זו הסתמכו על מסורת מהימנה של הרמב"ן והרשב"א, עמודי התווך רמי המעלה בעולמה של יהדות ספרד . קשה עד מאד להציע הסבר היסטורי הולם לדעיכתה של היצירה הקבלית במחצית השנייה של המאה הארבע עשרה וברובה של המאה החמש עשרה, ולדחיקה לשוליים ולהתעלמות מעולם היצירה המגוון של בעלי הסוד בשני הדורות שקדמו לתקופה זו . היצירה הקבלית התעוררה מחדש בעוצמה רבה סמוך לדור הגירוש, ונמשכה אחריו במאות השש עשרה והשבע עשרה, ורק אז תפסה תורת הסוד מקום מרכזי בהוויה התרבותית היהודית . התעוררות זו, משלהי המאה החמש עשרה ואילך, לא היתה המשך ישיר ורצוף של הקבלה מן המאות השלוש עשרה והארבע עשרה, אלא התחלה חדשה, שינקה אמנם מהמקורות הקודמים אך התהוותה במציאות פיזית ורוחנית חדשה, המאפיינת את הקבלה בזמן החדש . התופעה ההיסטורית הראויה לציון ולהדגשה היא שהופעתו של ספר הזוהר, ומפעלו קובע הנורמות של ר' יוסף ג'יקטיליה, לא הביאו את תורת הסוד העברית לגיבוש ספרותי ורעיוני ולקביעת גישות הבעה ומחשבה אחידות – להיפך, בתקופה זו של יצירה ענפה ותוססת ביטא כל מחבר ביטוי מלא את תפיסתו המיוחדת, את סגנונו ואת תפיסת עולמו . בין עשרות המחברים שפעלו בתקופה זו קשה למצוא שניים שניתן לתארם כדומים ומתואמים זה עם זה, הן מבחינה צורנית וסגנונית הן מבחינה רעיונית . פירוש התורה של ר' בחיי בן אשר שונה מבחינות רבות מפירוש התורה של ר'
|
|