|
|
עמוד:13
הקבלה בסוף המאה השלוש עשרה ובראשית המאה הארבע עשרה [ 13 ] היהדות . במידה מסוימת שייך לכאן גם "ספר ברית המנוחה", שנתפרסם במיוחד בגלל הנוסחאות המאגיות שבו, אם כי אין הן עיקרו של הספר ( בספר זה ישנם מאמרים ארמיים המקבילים ללשון הזוהר ) . מקום נכבד בקבוצה זו יש לר' יוסף אשכנזי, שפירושו לספר בראשית ופירושו לספר יצירה ( שיוחס לראב"ד ) השפיעו השפעה ניכרת על בעלי הסוד בדורות הבאים . בעת ובעונה אחת עם כתיבתם של חיבורים אלה, שניתן לשייכם באופן רופף לקבוצות שלא היו מגובשות לגמרי, הופיעו בתקופה זו כמה וכמה ספרים שאינם ניתנים לשיוך לזרם או לקבוצה . הבולט שבהם הוא הספר יוצא הדופן מבחינות רבות, "ספר התמונה", שיש בו שימוש במערכת כינויים שאינה מחוורת במידה רבה, אך מובעים בו רעיונות שהשפיעו השפעה ניכרת בדורות הבאים . הבולט שבהם הוא תורת השמיטות, המתארת שלשלת עולמות הנבראים וכָלים זה אחר זה, וכל אחד מהם עומד בסימנה של ספירה מסוימת והתורה הניתנת בו מיוחדת באופיה לפי כוחה של אותה ספירה . כמו כן ביטא המחבר האלמוני תפיסה שנשתרשה לאחר מכן בכתבי מקובלים רבים, ולפיה בכל אחת מהספירות ישנן עשר בחינות של כל מערכת הספירות . זמנו, מקומו ומחברו של ספר זה אינם ידועים . בעקבות "ספר התמונה" הלכו מקובלים אחרים, כגון מחבר "סוד אילן האצילות", וכתביהם יוצרים חוג מיוחד בעולמה של הקבלה בתקופה הנידונה . תופעה מיוחדת היא "היריעה הגדולה", חיבור קבלי על עשר הספירות שנכתב בצורת פירוש על ציור סכמטי של עולם האלהות, חיבור שנשתמר בכתב יד בספרייתו של פיקו די לה מירנדולה, ויצא לאור על ידי ג'וליו בוסי, סימונטה בונדוני וסוואריו קמפניני . 10 יש בידינו ידיעות קטועות על מחברים וחיבורים נוספים בתקופה הנידונה כאן, ובאוצרות כתבי היד פזורים חיבורים וקטעי חיבורים רבים המשתייכים לתקופה זו, שטרם נחקרו מחקר מפורט . מקור חשוב המעיד על קיומם של חוגים נוספים של בעלי סוד בתקופה זו הוא ספר "מאירת עינים" מאת ר' יצחק דמן עכו, המביא מסורות של חוגים ומחברים רבים, שקצתם אינם ידועים לנו משום מקור אחר . 11 ברור שהמחקר בתולדותיה של תורת הסוד בתקופה סוערת ואינטנסיבית זו רחוק מאד מסיומו, ויש מקום לפליאה על שום מה, דווקא לגבי תקופה זו, רווחות במחקר השערות ללא בסיס של ממש על חבורות נסתרות של מקובלים אלמונים, על אף העושר חסר התקדים של מחברים וחיבורים הידועים לנו . 10 ראו בוסי ואחרים . 11 ראו גולדרייך, אשר דן בחוגים אלה במבוא למהדורתו לספר "מאירת עינים" . וראו להלן, פרק שישי .
|
|