|
|
עמוד:12
פתח דבר 12 כמו ברנסנס האיטלקי, שהעלה לקדמת הבמה ההגותית חיבורים עתיקים שנחשבו בעלי סמכות גדולה מאוד, גם בצפת עלתה ההתעניינות בחיבורים שנחשבו עתיקים – המשנה והספרות הזוהרית . ואולם, שלא כמו ברנסנס האיטלקי, חכמי צפת האמינו שהם לא רק חיים באזור הגאוגרפי שבו נוצרו, לדעתם, שני החיבורים, אלא גם יכולים להשתטח על קברם של המחברים הקדומים ולקבל השראה מהם . בדומה להשפעת הרנסנס האיטלקי באירופה, גם היצירות הצפתיות השונות השפיעו תוך זמן קצר השפעה נרחבת ומעמיקה על התרבות היהודית לדורותיה . בשני המקרים היצירתיות קשורה לאישים בעלי מעוף חריג, שהצליחו ליצור יצירות חדשניות אך בד בבד גם חשובות לתרבויות שבמסגרתן הם פעלו . זאת ועוד, בשני מרכזי התרבות, בצפת ובצפון איטליה, אפשר לזהות אישים שיצרו ביותר מאשר תחום יצירה רחב אחד, כגון ליאונרדו דה וינצ'י באיטליה וצרפת ור' יוסף קארו באימפריה העות'מאנית ואחר כך בצפת . שיעור קומתם לא בלט רק בתקופה מסוימת אלא שרד את חילופי העיתים . לדעתי, שתי דוגמאות אלה הן חלק מהיסטוריה אינטראקטיבית, המשקפת כמה התפתחויות בו - זמניות מפתיעות, ולא רק תיאור של מאורעות המשתלשלים בתהליך היסטורי חד - קווי . מגוון המפגשים התרבותיים בין חכמי ישראל מכל העדות, הן בינם לבין עצמם הן בינם לבין תרבויות הסביבה, שאירעו לאחר גירוש ספרד והניידות שבאה בעקבותיו, חשובים להבנת יצירתם ופעילותם . על כך יש להוסיף את המתחים, המחלוקות והפולמוסים אשר נוצרו בשל כך וניכרים יפה בתחומים שונים . 1 נושאים אלה, הניתנים לבדיקה ולניתוח, מערערים על האחידות המחשבתית או הפסיכולוגית שמייחסים החוקרים, במפורש או במובלע, לשני דורות של מחברים . כמה מן היצירות הצפתיות מתאפיינות בהיקף, בגיוון, במורכבות ובתחכום רב – במיוחד אלה של ר' יוסף קארו . משום כך היה צורך בכמה חוקרים כדי להציג את יצירתו של מרן במלוא היקפה, בעמקות מכאן ומתוך פנייה לציבור הרחב 1 Moshe Idel, ‘Encounters between Spanish and Italian Kabbalists in the Generation of the Expulsionʼ, Crisis and Creativity in the Sephardic World, ed . Benjamin R . Gampel, New York 1997, pp . 189 – 222 ; idem, ‘Italy , 1648 – 1391 in Safed, Safed in Italy : Toward an Interactive History of Sixteenth - Century Kabbalahʼ, Cultural Intermediaries, eds . David B . Ruderman and Giuseppe Veltri, Philadelphia 2004, pp . 239 – 269 ; idem, ‘On Mobility, Individuals and Groups : Prolegomenon for a Sociological Approach to Sixteenth - Century Kabbalahʼ, Kabbalah, 3 ( 1998 ) , pp . 145 – 176
|
|