|
|
עמוד:14
14 | אורות בחשכה בדידות קשה הייתה נחלתה . מילדותה קלטה שאנשים אינם מבינים אותה ודוחים את חריגותה, על כן נמלטה לעולם הספרים . הסיפורים המרובים שקראה, העשירו את חלומותיה ואת דמיונותיה . לימים אמרה לי כי מעולם לא עלה על דעתה, שהליכתה בעולם בהרגשה של אי שייכות למקום כלשהו, נעוצה בהיותה יהודייה . שכן, במעורפל בלבד ידעה שהיא 'יהודייה' . למעשה, היא לא הבינה מה פירוש המושג 'יהודי' או מהי משמעותה של ההוויה היהודית . בשנת ,1930 במלאת לה שתים עשרה שנה, השתנה עולמה . אורחת ציונית מארץ ישראל הגיעה לביתם עם שלושת ילדיה . האורחת רבקה ברין, גיסתו של עגנון, שמעה אותה מדקלמת את הבשורה של המלאך למריה, והתחלחלה . "את ילדה יהודייה," אמרה לה, "ויש לך ארץ מעבר לים, והעברית היא שפתך, וכיהודייה אסור לך להשתתף במסכת חג המולד . " האב ארתור פרנקל, יהודי מתבולל, היסה את האורחת ואמר : "ישו היה גואל גדול" . ולא נחה דעתו ולא דעת יעקב אביו מהציונית ההוזה, ולגלגו בפניה על היהודים הלא ריאליסטים החולמים ליישב את ארץ ישראל השוממה . רבקה ברין הציונית חזרה וביקרה את המשפחה היהודית המתבוללת מדי יום ראשון . ברטל הילדה, שעד כה הייתה אדישה לאורחים, ציפתה לבואה בקוצר רוח, לשמוע מפיה יותר ויותר סיפורים על החלוצים בארץ ישראל . בהשפעת רבקה ברין, השתוקקה הילדה ללמוד עברית . אביה האינטלקטואל נעתר לבקשתה באומרו : "לימוד הוא לימוד" . רב רפורמי 'מתוקן' החל ללמד אותה על בריאת העולם, יציאת מצרים, עשרת הדיברות ולקרוא עימה תפילות בעברית . בעיית זהות חריפה פרצה ברוחה בסתיו ,1930 כשנתקלה ברחוב באירוע אנטישמי . מאז חדלה היהדות להיתפס בעיניה כמושג ערטילאי ונטול אחיזה במציאות . במילים הבאות סיפרה לי על הרגע המכונן בחייה : כילדה גרמניה לא הייתי שותפה לתקווה הגדולה של הקמת מדינה יהודית כי נולדתי וגדלתי במשפחה מתבוללת . לצמוח במשפחה מתבוללת, זאת אומרת שהיהדות היא נושא שולי . איש לא חינך
|
|