|
|
עמוד:13
13 המדע מחפש משמעות * מעבר למסקנות אשר סותרות את האינטואיציה, חקר התודעה מעורר בעיות נוספות : יש טענות עקרוניות נגד עצם האפשרות למחקר כזה ; טענות כאלה נשמעו כבר בעבר גם בהקשרים אחרים . טענה אחת היא שאין אפשרות עקרונית לחקור את התודעה, מכיוון שהתודעה עצמה היא הבסיס למדע - שהרי רק מי שיש לו תודעה יכול לגלות דברים על העולם . אם כך, התודעה קודמת למדע ; חייבים להניח אותה לפני שהחקירה המדעית מתחילה, היא סוג של אקסיומה שעומדת בבסיס המחקר . יתר על כן, כדי לחקור או להסביר דבר-מה עלינו לעמוד מחוץ לו ולהתבונן בו, דבר שאינו אפשרי במקרה של התודעה, שכן התודעה עצמה היא מה שמתבונן . מסקנה : המדע אינו יכול להסביר, או אפילו לחקור, את התודעה . נימוק זה אולי נשמע אינטואיטיבי, אך הוא שגוי, כפי שמוכיחה ההיסטוריה : נימוק דומה נשמע כבר לפני מאתיים שנה, בעניין חקירתם של המרחב והזמן . הפילוסוף עמנואל קאנט ( Kant ) טען שהמדע אינו יכול לחקור את המרחב ואת הזמן . הנימוקים שנתן היו מורכבים, אבל הרעיון שעמד בבסיסם היה שהמרחב והזמן הם תנאים מוקדמים לעצם קיומו של המדע, ואפילו של כל התנסות או חקירה ; 3 לכן חקירה כזו אינה יכולה לשנות מה שאנחנו כבר יודעים עליהם . במילים אחרות, המרחב והזמן קודמים למדע, ולכן המדע אינו יכול לחקור אותם . המרחב והזמן חולקים עם התודעה תכונה משותפת נוספת שמקשה על חקירתם : כל מי שחוקר את המרחב והזמן חייב להימצא בעצמו במרחב ובזמן - כפי שכל מי שחוקר את התודעה חייב להיות בעל תודעה בעצמו . למרות הנימוקים נגד האפשרות לחקירה של המרחב והזמן, עלה בידי איינשטיין לעשות את הדבר הזה בדיוק - והוא גילה דברים חדשים אודותיהם ; תוצאות מחקריו אלה ידועים כתורת היחסות, וזו מראה שהמרחב והזמן מתנהגים באופן מפתיע ושונה מהצפוי . תורת היחסות אינה רק תוצאה תיאורטית :
|
|