|
|
עמוד:12
12 דני גליק לאור הראיות שהיו ברשותו דארווין נאלץ לשנות את דעתו לטובת 1 התיאוריה החדשה שגיבש - תורת האבולוציה . דארווין השתכנע בסופו של דבר באמיתות התיאוריה שהגה בזכות הממצאים שהוא עצמו גילה . אבל ראיות, חותכות ככל שיהיו, לא תמיד משכנעות את המדענים שמצאו אותן - הפיזיקאים שגילו את תורת הקוונטים הם דוגמה בולטת לכך . תורת הקוונטים היא התיאור המדויק ביותר שיש בידינו להתנהגותו של הטבע ברמה המיקרוסקופית . למרבה הצער, היא סותרת לחלוטין את האינטואיציה האנושית . למשל, לפי תורת הקוונטים, חלקיקים אטומיים יכולים להיות בכמה מקומות בו-זמנית ; כמו כן, לפעמים החלקיקים האלה מתנהגים באופן שהוא אקראי לגמרי . למרות המוזרויות של תורת הקוונטים, קשה מאוד להטיל בה ספק : היא תואמת את תוצאות הניסויים באופן מושלם, והתחזיות המפתיעות שהיא נתנה אפשרו את המצאת הלייזר, נורות הלֵד, רכיבים אלקטרוניים ממוזערים, והמצאות רבות נוספות . ואולם, המדענים שגילו את תורת הקוונטים התקשו להאמין בנכונותה, ונדרש זמן רב עד שהשתכנעו בכך . אפילו אלברט איינשטיין התקשה בכך, למרות שהוא עצמו תרם להתפתחותה של התיאוריה - תרומה שזיכתה אותו בפרס נובל . כבר בימיו של איינשטיין התוצאות הניסיוניות בעד תורת הקוונטים היו חד- משמעיות, אבל איינשטיין סירב להאמין שתיתכן מקריות בטבע . "אלוהים אינו משחק בקובייה", אמר על תורת הקוונטים . מסופר שבתגובה ענה לו הפיזיקאי נילס בוהר ( Bohr ) , "הפסק להגיד 2 לאלוהים מה לעשות" . תגליות מדעיות לא תמיד תואמות את האינטואיציה שלנו, ולעיתים אף לא את האינטואיציה של מי שגילו אותן ; יש שהן אפילו סותרות אותה לגמרי . בכל זאת, בחלוף הזמן, הן עשויות להתברר כנכונות . באופן דומה, גם אם המסקנות של חקר המוח הן בלתי אינטואיטיביות בעליל, אין זו סיבה לפסול אותן .
|
|