|
|
עמוד:15
15 מבוא מעקב לשימוש לרעה הנעשה בטכנולוגיה שלו לשם פגיעה בפרטיות . דוקטרינת ההפרה התורמת עשויה להיות אפיק חלופי שיעניק סעד משפטי למי שזכותו לפרטיות נפגעה בשל השימוש בנוזקת מעקב, ותוכל לתת בידי החברה והמשפט כלי לסימון קו הגבול שבין שימושים חוקיים בנוזקות מעקב לשימושים לא חוקיים או לא רצויים מבחינה חברתית, כמו גם להשפיע, ולו במעט, על אופני הפיתוח והשימוש העתידיים בנוזקת מעקב . בבסיסה של דוקטרינת ההפרה התורמת מצויה השאלה אם יצרן טכנולוגיה דו- שימושית אחראי לשימוש שעושה משתמש הקצה ומוביל לפגיעה לא חוקית בזכותו של אדם . אין זו סוגיה חדשה : כבר לפני 40 שנים עסקו בתי המשפט בארצות הברית בשאלת אחריותו של יצרן טכנולוגיה דו-שימושית לשימוש לא חוקי הגורם לפגיעה בזכויות יוצרים הנעשה בטכנולוגיה שלו, בפסק הדין הנודע בפרשת סוני . 10 עם זאת, השאלה לא נבחנה בהקשר של נוזקת מעקב המאפשרת פגיעה בזכות היסוד לפרטיות . מחקר זה מבקש לבחון האם ובאילו תנאים אפשר לאמץ את דוקטרינת ההפרה התורמת גם לדיני הגנת הפרטיות, ומהם שיקולי המדיניות הרלוונטיים לאימוץ כזה . בפרק הראשון של המחקר תוצג סקירה של התפתחות דוקטרינת ההפרה התורמת בדיני זכויות היוצרים ועיגונה בדין בארצות הברית, באיחוד האירופי ובישראל . בפרק השני אבחן את ההצדקות התיאורטיות לזכות לפרטיות ואצביע על חשיבות הערכים שבבסיסה . בפרק השלישי אסקור בהרחבה את כל הידוע על נוזקות מעקב והשימושים החוקיים והבלתי חוקיים שנעשו בהן, ובפרק הרביעי — את האסדרה באמצעות חקיקה של פיתוחן, יצואן והשימוש בהן במישור הבינלאומי, בארצות הברית, באיחוד האירופי ובישראל . בפרק החמישי אסקור את הבסיס העיוני לאימוצה של דוקטרינת ההפרה התורמת לדיני הגנת הפרטיות, ואבחן בהרחבה את שיקולי המדיניות בעד ונגד אימוץ הדוקטרינה תוך עמידה על הדומה והשונה בין הזכות לפרטיות לזכות היוצרים, והדגשת היתרונות והחסרונות הטמונים באימוץ שכזה . בפרק השישי אבחן, על בסיס שיקולי המדיניות הרלוונטיים, את יישומם של התנאים להחלתה של 10 . Sony Corp . of America v . Universal City Studios, Inc . , 464 U . S ( 1984 ( 442 417, ( להלן : פרשת סוני ( .
|
|