|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 197 | פגיעה בפרטיות באמצעות נוזקת מעקב אף שהיצוא של נוזקות מעקב נתון לרגולציה מחמירה, האסדרה הקיימת במישור הבינלאומי אינה נותנת מענה מספק לצורך למנוע את הפגיעה החריפה והרחבה בזכות היסוד לפרטיות, שכן היא מתמקדת בעיקרה בשיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה . ארצות הברית וישראל מיישרות קו ומתמקדות גם הן בשיקולים הקשורים להגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, ולא בהגנה על הזכות לפרטיות, בכל הנוגע למתן רישיונות ליצוא נוזקות מעקב . באיחוד האירופי התמונה שונה מעט, והרגולציה מביאה בחשבון שיקולים הקשורים להגנה על הזכות לפרטיות, וכן מכפיפה את הפגיעה בפרטיות הנגרמת בשל שימוש רשויות האכיפה והביון בנוזקות מעקב לדרישת הנחיצות ולמבחן מידתיות . בהיעדר כלים יעילים להתמודד עם הפגיעה החמורה בפרטיות עקב השימוש לרעה בנוזקות מעקב, מחקר זה מציע לבחון את אימוצה של דוקטרינת ההפרה התורמת מדיני הקניין הרוחני כאמצעי חלופי להגנה על זכותו לפרטיות של מי שהיה נתון למעקב חודרני כל כך . אימוצה של דוקטרינת ההפרה התורמת לדיני הגנת הפרטיות בישראל אפשרי מכוח צינור הקליטה שבסעיף 12 לפקודת הנזיקין . אימוץ הדוקטרינה יכול להוביל לחיזוק נחוץ של הזכות לפרטיות, ויש בו כדי להשיב את המשקל הראוי לערכים שבבסיס הזכות לפרטיות — אשר נגזרת מהזכות לכבוד, הכרחית לגיבוש זהותו ותפיסתו העצמית של הפרט ולקבלת החלטות עצמאית, וחיונית לשם הגנה על זכויות אחרות כגון הזכות לחופש ביטוי ולשוויון . כן תפתור דוקטרינת ההפרה התורמת את כשלי השוק המאפיינים שווקי מידע . ואולם, אימוצה של דוקטרינת ההפרה התורמת לדיני הגנת הפרטיות עשוי לעורר כשלי אכיפה משמעותיים . האחד נוגע להגדרת הזכות לפרטיות והתנאים להפרתה : כיצד יכול בית משפט בישראל לקבוע אם הופרה פרטיותו של עיתונאי ממקסיקו עקב השימוש בנוזקת מעקב פרי פיתוחה של חברה ישראלית ? האם יבחן את הפגיעה בפרטיות לפי הדין בישראל או שמא לפי הדין במקסיקו ? כיצד תקבע החברה המפתחת מהי פגיעה בפרטיות ומתי אין לעשות שימוש בטכנולוגיה פרי פיתוחה ? האם עליה לבחון את דיני הפרטיות, העונשין והלוחמה בטרור בכל אחת מהמדינות שבהן פועלים לקוחותיה ? עם זאת, כשל אכיפה זה עשוי להצטמצם עם התרחבות השפעת GDPR-ה , המביא עימו גם האחדה מסוימת בהגדרת הזכות לפרטיות והתנאים לפגיעה בה .
|
|