|
|
עמוד:15
מבוך המשילות 15 הממשלתית בשל תלות השלטון בהן ( אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ; רהט, 2018 ) . בשנים האחרונות חלה עלייה בקוטביות בישראל, והיא מתאפיינת בשני בלוקים עיקריים בפוליטיקה הישראלית : תומכי ומתנגדי נתניהו, ובתוכם ריבוי מפלגות וסקטורים ( 2022 , . Gidron et al ) . מן המחקר עולה כי בשנים 2019 – 2022 עלתה הקוטביות בשיח הציבורי-פוליטי בישראל בכ- % ,180 בין מחנה "רק ביבי" לבין מחנה "רק לא ביבי" ( Amitai et al . , 2023 ; Porat, 2023 ) . 4 נוסף על כך, עקב ניסיון ההפיכה המשטרית ( מאז הודעתו של השר יריב לוין ב- 4 בינואר 2023 על תוכנית "הרפורמה המשפטית בישראל" ) , ועל רקע משבר האמון אחרי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה ובצפון, צפויה עלייה נוספת בנתוני הקוטביות ( 2024 , . Gilad et al ) . המתח בין מחנות או "שבטים" ( כפי שכינה אותם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין ) בחברה הישראלית הולך ומתגבר גם בשיח הכללי, ומאז שנת 2016 יש עלייה במתחים בין קבוצות פוליטיות ( ימין - שמאל ) ובין קבוצות דתיות ( חילונים - דתיים ) , נוסף על המתח שבין יהודים לערבים ( הרמן ואח', 2023 ) . השילוב של קוטביות, סקטוריאליות ושיטת הממשל הקואליציונית בישראל מערים קשיים על יציבות הממשלה ועל תפקודה כמערכת ציבורית אחודה . ברירת המחדל בדמוקרטיה פרלמנטרית צריכה להיות שהפרלמנט ישלים את כהונתו והבחירות ייערכו במועדן . בישראל, הסובלת באופן כרוני מחוסר יציבות, הפעם האחרונה שהכנסת השלימה את כהונתה הייתה ב- 1984 ( שפירא ופלסנר, 2022 ) . סקירה השוואתית שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה אחרי בחירות נובמבר 2022 מעלה שישראל היא המדינה האחרונה מתוך 21 מדינות OECD ביציבות 4 הספרות על קוטביות בישראל מסתמכת, בין היתר, על מדד ה – Comparative Study of Electoral Systems ( CSES ) , אשר כולל סקר השוואתי על קוטביות אפקטיבית בין 56 מדינות משנת 1996 ( 2020 , . Gidron et al ) . בבחירות 2022 הגיע הקיטוב האפקטיבי ( ייחוס תחושות שליליות לקבוצה הפוליטית היריבה ורגשות חיוביים לקבוצה של עצמו ) לשיא של כל הזמנים — 2 . 6 בסולם של 1 עד 10 ( 2024 , . Carothers & O’Donohue, 2019 ; Boxell et al ) . ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהדגימו עלייה בקיטוב בין שנת 2009 לשנת 2015 .
|
|