|
|
עמוד:9
מבוך המשילות 9 היכולת של מבקר המדינה לאכוף תיקון של ליקויים שהציג בדוחותיו היא מוגבלת למדי, ומתמצה לרוב בהצגתם . אתגרים פנימיים : בתוך השירות הציבורי סמכות מול אחריות — ריכוזיות שחקני המטה : במערכת הממשלתית פועלים שני סוגים עיקריים של שחקנים : יחידות מטה — דוגמת נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים, ויחידות ביצוע — ובהם רוב משרדי הממשלה : בריאות, חקלאות, רווחה, תחבורה ועוד . כבר כמה עשורים המתח המובנה בין סוגי השחקנים הללו גובר, ומייצר פערים בין אחריות המשרד האמון על תכנון וביצוע מדיניות לבין הסמכות, התלויה פעמים רבות באישורן של יחידות המטה . אלה הופכות דה פקטו לשחקני וטו שיכולים לבלום את עבודת הממשלה . חולשת מנגנוני התיאום והתכלול : מטבען, סוגיות מורכבות ואסטרטגיות אינן מצויות בתחום האחריות של משרד זה או אחר, דבר המזמין מחלוקות ומלחמות טריטוריה . כיום אין מנגנון סדור לבחינת מחלוקות ולהכרעה בסוגיות המערבות משרדים שונים . ישראל מקבלת את הציון הנמוך ביותר בקרב מדינות OECD-ה בתיאום בין-משרדי של הדרג המקצועי, ובשימוש יתר בתיאום בלתי פורמלי . היעדר אסטרטגיות לטווח ארוך ולניהול סיכונים : המנגנונים להערכת מצב ולתכנון אסטרטגיה כלכלית-חברתית ארוכת טווח אינם מתקיימים בעשור האחרון . תהליך הערכת המצב אמור לכלול זיהוי של מגמות והזדמנויות לטווח הארוך, איתור, ניתוח ודירוג הסיכונים הלאומיים לצורך עיצוב מדיניות . כך, בהיעדר הלימה בין מעגל התכנון ללוחות הזמנים של קביעת התקציב השנתי, הרי הלכה למעשה סדר העדיפויות הלאומי נקבע בתקציב המדינה השנתי . גיוס, ניהול ושימור הון אנושי : ישראל ניצבת בפתחו של משבר כוח אדם חמור בשירות הציבורי, משום שהמערכת הציבורית מתקשה בגיוס ובשימור של עובדים איכותיים . יש מחסור בבעלי מקצועות רבים, קושי לתמרץ עובדים ולנייד אותם, מה שמביא לשיעורי עזיבה גבוהים במיוחד של עובדים מצטיינים .
|
|