|
|
עמוד:12
12 לסיפור קצר, וזה היה בשבילי הון תועפות . “ אני : “אולי יזדמן לך למצוא בסביבת המוסד והפציינטים חומר מקורי לרומן ? “ — רוברט : “קשה לי להאמין . וגם אם כן, לא אהיה מסוגל לפתח אותו לרומן, כל עוד אני בפנים . נכון שד“ר הינְריכְסֶן העמיד לרשותי חדר לכתיבה . אבל אני רובץ בו כמו משותק ולא מצליח לייצר שום דבר . אם אגור שנתיים-שלוש בתנאי חופש מחוץ למוסד, אולי אז תבוא פריצת הדרך הגדולה . “ — אני : “איזה סכום דרוש לך כדי להתקיים כסופר בתנאי חופש ? “ — רוברט מהרהר ומשיב : “להערכתי 1,800 פרנקים לשנה . “ — “לא יותר מזה ? “ — “לא, זה יספיק לי . אילו ידעת כמה פעמים נאלצתי להסתפק בפחות מזה כשהייתי צעיר ! אפשר לנהל חיים סבירים לחלוטין גם בלי מותרות . אבל בכל מקרה לא אוכל להתחייב לאף עיתון ולאף מוציא לאור . לא הייתי רוצה לתת הבטחות שלא אוכל לעמוד בהן . הכול צריך לצמוח מתוכי בלי אילוצים . “ כעבור שעה קלה : “אילו יכולתי להחזיר את עצמי לגיל שלושים, לא הייתי כותב עוד כלאחר יד כמו רומנטיקן תימהוני, באימפולסיביות קלת דעת . אסור להתעלם מהחברה . צריך לחיות בתוכה ולהיאבק למענה או נגדה . זו הטעות של הרומנים שלי . הם משונים מדי ורפלקסיביים מדי, והמבנה שלהם לרוב מרושל . צפצפתי על המוסכמות האמנותיות ופשוט אלתרתי . לפני שיצאה 4 עלה בדעתי שכדאי לקצר המהדורה החדשה של ‘האחים טאנֶר‘, את הספר בשבעים או שמונים עמודים ; היום אני חושב שאסור לאדם לפרסם ברבים שיפוט אינטימי כל-כך על האחים שלו . “ — 4 Geschwister Tanner ( 1907 ) , רומן מאת רוברט ואלזר המבוסס במידה רבה על חיי הסופר ומשפחתו . ראה אור בהוצאת עם עובד בתרגום ארז וולק .
|
|