|
|
עמוד:8
8 ביקש לרכוס את הכפתור העליון בווסט של רוברט, הוא התנגד לכך : “לא, הוא יישאר פתוח ! “ הוא דיבר בניב הגרמני המלודי של אזור בֶּרן, השגור בפיו עוד מתקופת נעוריו בבִּיל . לאחר פרידה חפוזה למדי מהרופא יצאנו לדרך לכיוון תחנת הרכבת של הֵרִיזָאוּ ומשם המשכנו לסַנט גאלֶן . מזג האוויר היה קיצי וחם . מתפללים רבים ששבו מהכנסייה צעדו לקראתנו ובירכו אותנו לשלום 1 אחותו של רוברט, הזהירה אותי שאחיה חשדן באדיבות . לִיזָה, ביותר . מה עליי לעשות ? שתקתי . הוא שתק . השתיקה הייתה הגשר הצר שעליו נפגשנו . בראשים לוהטים שוטטנו באזור, בתוך נוף של גבעות, של שדות מרעה, של יערות נטולי שדים . רוברט נעצר מפעם לפעם להצית לו סיגריית “מרילנד“, לקרב אותה אל אפו ולרחרח אותה . ארוחת צהריים במסעדת “לוֹכליבָּאד“ . הפשרה הדרגתית סביב בקבוק יין בֶּרנֶק ארגמני וכוס בירה . רוברט מספר שבסוף המאה הקודמת עבד בציריך, בבנק שווייצרישֶׁה קרדיט-אַנשטַלט וכן בבנק הקנטונלי . אומנם חודשים אחדים בלבד, כדי שיתאפשר לו לחזור לכתיבה . אי-אפשר לשרת שני אדונים בו-זמנית . באותה 2 שראה תקופה כתב את ספרו הראשון “החיבורים של פְריץ קוֹכֶר“, אור ב- 1904 בהוצאת אִינזֶל מלווה באחד-עשר איורים מאת אחיו 1 אֵליזָה מָתילדֶה ואלזר ( 1874 - 1944 ) , מורה בבית ספר יסודי, אחותו הבוגרת של רוברט . היא טיפלה בענייניו משנת 1929 ואילך, והייתה בקשר שוטף עם קַרל זֵליג . 2 Fritz Kochers Aufsätze ( 1904 ) , אוסף סיפורים מאת רוברט ואלזר הכתובים כחיבורים של תלמיד תיכון . הסיפורים נכללים בספר “איש שלא הבחין בשום דבר“ בתרגום רן הכהן ( ספרית פועלים, 2011 ) .
|
|