|
|
עמוד:12
12 1991 . . . איזו תקופה מאושרת ! האמנו שמחר, כן, כבר מחר יגיע החופש . יפרוץ משום מקום, מתוך השאיפות והרצונות שלנו . מתוך "היומנים" מאת ורלאם שלאמוב : "השתתפתי בקרב איתנים אבוד למען חידושם האמִתי של החיים . " שורות אלה נכתבו בידי אדם שנכלא במחנות כפייה במשך שבע-עשרה שנה . הערגה לחזון נותרה בעינה . . . את האנשים הסובייטיים הייתי מחלקת לארבעה דורות : דור סטלין, דור חרושצ'וב, דור ברז'נייב והדור של גורבצ'וב . אני שייכת לדור האחרון . לנו היה קל יותר להשלים עם קריסתו של החזון הקומוניסטי, הרי אנחנו לא חיינו בתקופה שבה הרעיון היה עדיין צעיר, איתן וגדוש קסם הרומנטיזם הקטלני והתקוות האוטופיות . אנחנו גדלנו בתקופתם של זקני קרמלין . 7 נטולת צימאון הדם . נהרות הדם של הקומוניזםבתקופה "הצמחונית", שקעו בתהום הנשייה . הפאתוס עדיין השתולל, עם זאת, השתרשה ההבנה שלא ניתן ליישם את האוטופיה בחיים האמִתיים . זה היה בתקופת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה . . . בתחנת רכבת במוסקבה פגשתי אישה שבאה מאזור טַמְבּוֹב . היא עשתה את דרכה לצ'צ'ניה כדי להחזיר את בנה הביתה מן הקרבות : "אני לא רוצה שהוא ימות . אני לא רוצה שהוא יהרוג אחרים . " המדינה איבדה את אחיזתה בנפשה . היא הייתה אדם חופשי . כמוה היו מעטים . רבים אחרים חשו כעס לנוכח החופש : "קניתי שלושה עיתונים ובכל עיתון הייתה כתובה אמת אחרת . איפה האמת האמִתית ? 8 ויודע הכול . ומבין הכול . " ההתאוששותפעם היית קורא בבוקר 'פראבדה' מאלחוש החזון הייתה ארוכה . בתגובה להצעותיי לערוך חשבון נפש שמעתי תשובות כגון : "על מה אני אמור לבקש מחילה ? " כל אחד הרגיש שהוא הוא הקרבן ולא השותף לפשע . אחד אמר : "גם אני ישבתי בכלא", אחר אמר : "אני נלחמתי במלחמה", או "אני הקמתי את עירי מההריסות, עשיתי לילות 7 “התקופה הצמחונית“ הוא ביטוי שטבעה המשוררת הרוסית והסובייטית אנה אחמטובה ( 1889 - 1966 ) בהתייחסה לתקופה מתונה יחסית, שבה שיריה נאסרו לפרסום, לעומת עידנו “הקניבלי“ של סטלין שבמהלכו רבים מחבריה הוצאו להורג . 8 עיתון יומי . בתרגום מרוסית “אמת“ .
|
|