|
עמוד:8
8 רן אור-נר העיסוק המחקרי בחלקן של הנשים הגרמניות במאמציו של המשטר הנציונאל-סוציאליסטי לבסס את הגופים שביקשו לחזק את השליטה על האוכלוסייה הגרמנית, וכן חלקן של אותן נשים, שלא נמנו עם "קהילת הגזע", בטיפול באויבי הרייך לאחר פרוץ המלחמה, הוא מצומצם באופן יחסי . למרות התפיסה האידיאולוגית של המשטר הנציונאל-סוציאליסטי ביחס לתפקידיהן המסורתיים של הנשים ( ראו על כך בהמשך ) , הן התגייסו וגויסו לעבודה במפעלי התעשייה ככוח קולוניאלי מסייע ליישובם ולגירמונם של שטחי המזרח-הליבנסראום . הן לקחו חלק בפעולות של מוסדות חינוך, בריאות, הדרכת מתיישבים גרמנים וככוח עזר ליחידות צבאיות של הגנה אווירית, קשר, רפואה ומזכירות צבאיות, וכן ביחידות האיינזצגרופן ובתפקידי פקידות ביחידות הממשל הצבאי שהוקמו בארצות שנכבשו . הנשים לא משכו את תשומת ליבם של רוב החוקרים, שהלכו שבי אחר החברה הגרמנית שקידשה את הגבריות-הצבאית והעמידה אותה בחזית המהפכה הנציונאל-סוציאליסטית . הנוכחות הגברית בחברה, בפוליטיקה, בכלכלה, במדיניות, בצבא ובפיקוד והניהול של מחנות הריכוז ותהליכי ההשמדה, הייתה למוקד המחקרי המרכזי במשך השנים שחלפו מאז סיומה של המלחמה . לאחר סיום המלחמה, רווח בגרמניה אתוס שהחזיר את הנשים למקומן המסורתי, כמולידות ואימהות . לפי אותו אתוס, "נשות ההריסות" ( Tr ü mmerfrauen ) שלקחו חלק בפינוי ההריסות במספר ערים גרמניות שנפגעו קשות בהפצצות של בעלות הברית, הפכו לכאורה למכוננות של גרמניה החדשה שקמה מהריסות . רוב הגרמנים שהועמדו לדין לאחר המלחמה היו גברים שמילאו תפקידים שונים במשטר, בצבא, SS-ב ובמסגרות נוספות . מעט מאוד נשים גרמניות הועמדו לדין בגין פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות ועיקר אשמתה הכוללת של החברה הגרמנית הוטל באופן ברור על כתפיהם של הגברים . המשטר הנציונאל-סוציאליסטי,
|
|