|
|
עמוד:14
14 חגי איתן שוב איבדתי את הקשר . ניסיתי להזכיר לעצמי איך ולמה חיי התגלגלו לכאן . "העבר הוא פרולוג" מכריז גיבורו של שייקספיר ב"סערה" : אני השלכתי מאחורי גבי את עברי, את הקריירה הנחמדה שבניתי עד אז בעמל כפיי, ויצאתי לדרך חדשה . תקעתי סכין בגבו של השעמום המוחץ, בגבה של השגרה המדכאת, פרקתי עול והלכתי בעקבות יצר הסקרנות שלי - מהלך שלקח אותי לטיול של 18 חודשים למזרח, ומשם לעוד 24 חודשים באוניברסיטה . והנה אני, במונית של אבא, מתחיל עוד רגע לעבוד כנהג מונית, יוצא להרפתקת מחקר שאין לה שום קשר לכלום ואין לדעת מה יהיה ולאן כל זה יוביל, אם בכלל . אגב, גם הוא התגלגל לעבודה הזאת די במקרה, וראה כי טוב, והנה אנחנו כאן . כמה מוזרים ומופלאים ומפתיעים ומבלבלים יכולים להיות החיים האלה . אבל כל זה התחולל רק אצלי בראש : בתוך האוטו האריה הזקן המשיך לדבר ולדבר ולהרעיף עלי שלל הסברים מעשיים : הנה, כאן הניירות, וכאן הקופה הקטנה - קופסת סוכריות מפח ובתוכה שטרות ומטבעות מכל הצורות והגדלים, 300 שקל סך-הכול . ופה ליד יש לך קופסה של ממתקים, אבל זה לא בשבילך, זה בשביל הנוסעים שלך . פנק אותם . ואז הסביר על המונה, על מכשיר הקשר, על הג'י . פי . אס של התחנה : תראה, על הכפתור הזה, פה בצד ימין למעלה של המסך, לוחצים כדי להיכנס לתור ; ועל זה לוחצים כשמקבלים נסיעה מהסדרן ויוצאים לדרך ; על הכפתור הזה אתה לוחץ כשנכנס אליך נוסע, ועל זה כשאתה מסיים נסיעה ושוב מתפנה . . . בגדול הבנתי . אך גל של פחד הלך וגאה בי . כדי להרוויח זמן שאלתי עוד ועוד שאלות . אבל אבא מיהר : עוד רגע מתחיל לו טורניר ברידג' . היידה בן, כנס לתור . קולו המונוטוני של הסדרן בקע ממכשיר הקשר בקצב אחיד . כפי שהפקק הלך ותפח לנגד עינינו, כך גם קצב הוראותיו הלך וגבר . הבחור פלט בזה אחר זה מספרים של מוניות וכתובות . זה נשמע כך : "חמש-שלוש, רמז 04" ; "שלוש-שש, יבנה 81" ; "שש-שתיים, סירקין 21 . . . " - לכל מונית בתחנה יש מספר
|
|