קערות ההשבעה הבבליות

עמוד:14

14 פרק ראשון התחום השלישי שבו יש הקבלות רבות בין קערות ההשבעה לספרות חז"ל, והוא לכאורה המפתיע ביותר, הוא תחום המשפט . כוונתי בייחוד להקבלות במונחים משפטיים הלכתיים ( שבועות, חרמות והשבעות ) , במונחי שטרות ובמונחי בית דין . כיצד אפשר להסביר את המקבילות המגוונות דווקא בשלושת התחומים הללו – מאגיה, ליטורגיה ומשפט ? אפשרות אחת היא לטעון שכותבי הקערות היו מקורבים מאוד לחוגי חז"ל, ואולי אף באו מקרב החכמים עצמם . עיון בקערות הנושאות שמות רבנים כלקוחות יכול לחזק טענה זו . 29 אך אם אכן מדובר באותם אנשים, היינו מצפים להקבלות נוספות בתחומים אחרים . למשל, בקערות ישנו שימוש רב במסורות מקראיות, אך אין שימוש במסורות מקראיות רבות המזוהות עם ספרות המדרש . נוסף על כך, ישנן קערות שבהן מוזכרים אלים ומסורות לא יהודיות . אפשרות אחרת היא לטעון שכותבי הקערות היו יהודים פשוטים, 'עממיים', בעלי עולם תרבותי משותף עם חז"ל . עולם זה השתקף בתחומים הקשורים לחיי היום-יום – תפילה, רפואה ( מאגיה ) וענייני חוזים . אך גם הסבר זה אינו מספק : קשה להסביר באמצעותו את שכיחותו של ז'רגון משפטי יהודי ספציפי, שחלקו מוכר רק מהוראות האמוראים מבבל . כמו כן ישנן קערות שבהן נוסחאות מתוחכמות, ושימוש משוכלל בפסוקי מקרא ובמסורות יהודיות שונות . אפשרות ביניים, אשר אדון בה בהרחבה בספר, היא ראיית כותבי הקערות כסופרים מקצועיים שהשתייכו לשכבה יהודית מקצועית ומשכילה . 30 שכבת סופרים זו לא הייתה אחידה ; מאות רבות של טקסטים הכתובים בארמית יהודית על גבי הקערות מעידים על רמות שונות של מומחיות ושל בקיאות במקורות יהודיים . לצד הקערות שהזכרתי, הכוללות ציטוט מדויק מלשון המשנה, ישנן קערות עם נוסחאות לא יהודיות – כגון קערה הכתובה בארמית יהודית שעליה השבעה מפורשת עם שמו של ישוע הנוצרי ( ראו איור 10 ) . 31 כלומר בקרב שכבה זו היו סופרים שכתבו בשפה ובאותיות האופייניות ליהודים ואולי אף ציטטו פסוקים, אך לא היססו לשלב בכתיבתם גם חומר פגאני או נוצרי . מנגד היו סופרים אשר הכירו מגוון רחב של ספרות יהודית מן התקופה, ונראה שהיו בעלי ידע גם במסורות ליטורגיה ובמסורות מעולם בית הכנסת . אם כן, אין לראות בקורפוס הקערות ממצא הומוגני אשר מלמד על יהדות עממית וסינקרטיסטית, אלא ממצא מגוון שיצרו קבוצות סופרים שונות בעלות זיקות שונות אל מה שמכונה יהדות חז"ל . 32 הצעה זו מתבססת על ההנחה שהחברה היהודית העתיקה הייתה מרובדת ומגוונת יותר מהדימוי המקובל, וכי התיאור החברתי הכולל שתי קבוצות בלבד – רבנים ועמי ארצות – אינו מספק ואינו עולה בקנה אחד עם הממצא המאגי העשיר . 29 ראו : שקד, רבנים בקערות, עמ' 97 – 121 . 30 ראו : בהיירו, גירוש שדים, עמ' 121 – 133 ; מנקין-במברגר, מאגיקונים, עמ' 235 – 254 . 31 לוין, בשם ישוע, עמ' 283 – 308 . 32 ראו בהרחבה : גרוס ומנקין-במברגר, קערות וחברה ; ובהמשך בפרק השני .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר