קערות ההשבעה הבבליות

עמוד:9

מבוא 9 ובראשונה משום שהטקסטים הכתובים על גבי הקערות הם החומר האפיגרפי היחיד שנותר מבבל מתקופת התלמוד, לבד מחותמות לא רבים הנושאים שמות של יהודים . 4 הקערות נמצאו כמעט תמיד כשהן קבורות באדמה ופניהן כלפי מטה ( ראו איור 1 ) . בכמה מקרים נמצאו שתי קערות מחוברות הקבורות כשפתחיהן צמודים ומודבקים זה לזה . הוצע לפרש את אופן הטמנת הקערות כדרך לכליאת שד או שדים בתוך הקערה . 5 בכמה מן הקערות נוספה בצד החיצוני הוראה בדבר מקום ההטמנה – בייחוד מקומות שונים בבית הלקוח, אך לעיתים גם בבית הקברות . 6 חוקרים משערים שכתיבת הקערות וקבורתן לוותה בטקס כלשהו, אף כי קשה לקבוע מה היה אופיו של טקס כזה . 7 כאמור, מרבית הקערות שימשו כקמע להגנה מפני שדים מזיקים וקללות אנושיות, אך יש גם קערות שיועדו לרפואה, לאהבה, להצלחה בפרנסה, להשבחת יין, לגרימת נזק לאדם אחר ועוד . 8 רוב קערות 4 ראו : שקד, אפיגרפיה, עמ' 65 – 82 ; הנ"ל, חותמות יהודיים, עמ' 239 – 255 ; בר, שלושה חותמות, עמ' 435 – 445 ; פרידנברג, לקסיקון . 5 מונטגומרי, קערות, עמ' 41 – 42 . לקערות מחוברות ראו : לוין, קיבלא, עמ' 219 – 244 . 6 למשל קערה 13 / MS1927 : 'לבבא מיציתא דאסיפא' ( לשער האמצעי של המבוא ) . לדוגמה זו ואחרות ראו : שקד, כיצד נפטרים, עמ' 8 . 7 הברל, כתיבה ועל פה, עמ' 365 – 399 . 8 לשימוש רפואי ראו למשל קערה M155 ; לאהבה ראו הפניות אצל סער, לוחיות קללה, עמ' 27 , הערה 12 ; להצלחה בפרנסה ראו : לוין ובהיירו, קערה להצלחה, עמ' 242 – 246 ; להשבחת יין ראו קערה MSF24 ; לגרימת נזק לאדם אחר ראו : לוין, קערות קללה ; ללידה ופוריות ראו : בהיירו, קערה לפוריות, עמ' 106 – 111 ; להפרדה בין גבר ואישה ראו : סער, קערה, עמ' 241 – 256 . איור 1 : קערות השבעה באתרן, ניפור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא