|
|
עמוד:10
10 פרק ראשון ההשבעה שנתגלו כתובות בלשון הארמית-הבבלית היהודית ובכתב עברי מרובע, ולשונן קרובה ללשון התלמוד הבבלי . מספר קטן יותר של קערות כתוב בניבי ארמית אחרים – בעיקר במנדאית ובסורית ; קערות בודדות כתובות בפהלווית ( פרסית אמצעית ) , 9 וכמה קערות כתובות בערבית . 10 ישנן גם קערות שנכתבו בכתב מדומה ( pseudo - script ) . 11 ראשיתו של חקר קערות ההשבעה הבבליות ב- 1853 , עם פרסומן של כמה קערות בידי תומס אליס ( Ellis ) ; המשכו ב- 1913 , עם פרסום ספרו המונומנטלי של ג'יימס א' מונטגומרי ( Montgomery ) , מהדורה מדעית ובה כארבעים קערות בלוויית מבוא מקיף . חוקר התלמוד הנודע י"נ אפשטיין פרסם מאמר תגובה למהדורה זו, שבה תיקן חלק מקריאותיו של מונטגומרי וביאר אותן . 12 לאחר מכן, באמצע המאה העשרים, פורסמו מאמרים על ידי סיירוס גורדון ותלמידיו, וב- 1975 פרסם צ'רלס ד' איזבל ( Isbell ) קורפוס המכיל את כל הקערות הארמיות שפורסמו עד אותו מועד . 13 ב- 1985 וב- 1993 פרסמו יוסף נוה ושאול שקד 9 חוקרים משערים שמדובר בקערות בפהלווית, אך עדיין לא הצליחו לפענח את תוכנן ; ראו : לוין, קערות, עמ' 14 ; השוו : פורד ומורגנשטרן, קערות, עמ' 42 . 10 ראו : שקד, פורד ובהיירו, קערות, עמ' 1 , הערה 2 . לקערות מתכת עם חריטה בערבית מן התקופה המוסלמית המוקדמת ראו הפניות שם, עמ' 2 , הערה 10 . 11 ראו : וולר, קערות פסבדו-כתב, עמ' 119 – 139 . 12 אפשטיין, פירושי מילים, עמ' 2 – 58 . 13 איזבל, קורפוס ; בהן קערות שפרסמו מונטגומרי, גורדון וירושלמי . איור 2 : קערה ועליה אותיות עבריות שאינן יוצרות כתובת קריאה
|
|