|
|
עמוד:11
מבוא 11 תמורות כלכליות : חדירתם של המעצמות ונציגיהן הכלכליים ושל החברות האירופיות, יצרו הזדמנויות יזמיות ותעסוקתיות חדשות בעיר הנמל תיטואן . במחקר זה אבחן אם העילית היהודית-ספרדית בתחום המסחר בתיטואן השתלבה בשוק הקפיטליסטי הכלל- עולמי המתרחב, בהובלתן של בריטניה, ספרד וצרפת ? כמו כן אבדוק אם צעירים יהודים השתלבו בהזדמנויות התעסוקתיות והיזמיות החדשות שנוצרו במקום מאז 1860 , ואם חלו שינויים בעיסוקים ובדפוסי התעסוקה בקרב יהודים – גברים ונשים בעיר הנמל תיטואן . בחיבור זה אנסה ליצור מונוגרפיה בין-תחומית שבמוקדה האוכלוסייה היהודית של עיר הנמל תיטואן החווה תהליך שראשיתו בשילוב מודרני מדורג בעיר נמל ים-תיכונית בצפונה של מרוקו המאופיינת באוכלוסיית רוב דומיננטי מוסלמי, ואחריתו עם החלת החסות הספרדית ב- 1912 והשלמת האמנציפציה האזרחית, קרי מתן שוויון זכויות מלא ליהודי צפון מרוקו ( 'מרוקו הספרדית' ) . גבולות המקום : מחוז טנג׳יר-תיטואן ( Tangier - Tetuan ) המחקר מתמקד באוכלוסייה היהודית של מחוז טנג׳יר-תיטואן בצפון מרוקו, שבירתו היא תיטואן ( Tetuan ) . כדי לאפשר רצף מחקרי על ציר הזמן לא אכלול במחקר את עיר הנמל טנג׳יר – כבר באמצע המאה התשע עשרה נהייתה זו למרכז הדיפלומטי של מרוקו ולמקום מושבם של שגרירי המדינות . בשנת 1923 נהייתה טנג׳יר לעיר בין-לאומית הנתונה לממשל משותף של צרפת, ספרד ובריטניה, במסגרת הסכם שנחתם בוועידה בין-לאומית באותה שנה . באופן דומה, ערי החוף סיאוטה ( Ceuta ) ומלייה ( Melilla ) לא ייכללו במחקר זה כיוון שלא נחשבו חלק ממרוקו הספרדית, אלא חלק מספרד גופא . מוקד מחקרי הוא תיטואן . היא נוסדה מחדש בשנת 1493 בידי פליטים מוסלמים- אנדלוסים בהנהגת אבו אלחסן עלי אלמנד'רי ( Abu al - Hasan al - Mandari ) , שנמלטו מממלכת גרנדה ( Granada ) לאחר כיבושה מחדש בידי ספרד ( Reconquista ) . 1 אלה פעלו בכפיפה אחת עם שבטי הריף בצפונה של מרוקו, שזכו לכינוי 'מוריסקוס' ( Moriscos ) כיוון שדיברו בניב 'עזמייא' – תערובת של ערבית וספרדית . ההשפעה האנדלוסית הטביעה חותם תרבותי וארכיטקטוני על העיר ; כך למשל חלק מתושבי העיר המוסלמים נשא שמות אנדלוסיים . 2 תיטואן הייתה עיר נמל ראשית בחלקה הצפון-מערבי של מרוקו שנקרא 'גארב' . במאות השבע עשרה והשמונה עשרה נודעה חשיבות ראשונה במעלה לנמלה של העיר בהיותו הנמל היחיד בין רבאט להרי הריף המזרחיים שנותר בשליטת הממלכה השריפית בלבד, ושימש נמל עיקרי לייצוא מוצרים חקלאיים, בדרך כלל ממרוקו, ולייבוא מוצרים מתועשים מערביים למרוקו . קרבתה לאירופה הקנתה לנמלה חשיבות מכרעת, והשליטה בתיטואן 1 גוזלבס בוסטו, אלמנדרי, עמ׳ 29 – 39 . 2 בראון, חציית המצר, עמ׳ 121 – 122 .
|
|