|
|
עמוד:10
משנית בעקבות חשיפה חוזרת או קיצונית לפרטים קשים של אירוע מאופיינת בביטויים של תסמינים פוסט-טראומטיים המתפתחים בקרב בני משפחה וחברים ואף בקרב שוטרים ( טל ועמיתים, 2021 ; לבנקרון, 2020 ) ומטפלים ( אידיסיס וזסלבסקי, 2014 ; זליגמן, 2016 ) , כלומר, גם חשיפה שאינה ישירה לאירוע הטראומה עשויה לגרום לתסמינים ולהשפעות קשות . נוסף על האמור, בחלוקה זו ניתן לטעון שישנם קורבנות שלישוניים ( מדרגה שלישית ) - אלו קורבנות שחווים את הקורבנוּת בעיקר דרך התקשורת, שמציגה את סיפוריהם של הקורבנות הראשוניים . נפגעי עבירה : היבטים היסטוריים התפתחות במישור החברתי והאקדמי סקרי קורבנוּת ומחקרים אקדמיים הנוגעים להשפעת הפשיעה על נפגעי העבירה שינו את סדר היום הקרימינולוגי בארבעת העשורים האחרונים . נפגעי עבירה מחזקים את מעמדם מבחינה חברתית ואף זוכים להתייחסות רבה יותר במישור האקדמי ( 2010 , Fattah , 2014 ; Kirchhoff ) . בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 הוקמו ארגוני סיוע לקורבנות שקיימים עד היום ופועלים במישור הבין-לאומי, הלאומי והמקומי . ארגונים חברתיים אלו מתמקדים פחות במה שמכונה "הליך הוגן" בהעמדת עבריינים לדין, ויותר בהטפה להחמרה בענישת העבריינים, לצד הכרה בזכויות נפגע העבירה ובהעלאת המודעות לחוויה הקורבנית הן בקרב הציבור הרחב, הן בקרב חוקרים ואנשי טיפול והן בקרב מערכת אכיפת החוק . כמו כן הארגונים מספקים טיפול לנפגעים ונאבקים לשיפור השירותים הניתנים לקורבן כדי לאפשר לו החלמה מהטראומה ולמנוע טראומה שנייה . בה בעת, במישור האקדמי, מה שהחל כיוזמה של קרימינולוגים בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה ה- 20 ( 1948 , Mendelson , 1937 ; Von Hentig ) התפתח וקיבל תאוצה בארבעים השנים האחרונות, כך שבסופו של תהליך התהווה תחום מדעי ויקטימולוגי המשרטט עולם תוכן תיאורטי ייחודי ( 2006 , Dussich ) . תחת עולם ויקטימולוגי זה התפתחו עם השנים זרמים שונים המתווים מחקר בתחום : זרם פוזיטיביסטי שנקשר לחוקרים כגון מנדלסון ומיירס ( ; 1976 , Mendelson Miers , 1989 ) ומתמקד ביצירת טיפולוגיות ובחקר האטיולוגיה להיווצרות קורבנות ( 2016 , Arifi ) ; זרם רדיקלי ( 1972 , Quinney ) הטוען שהתהוות רונית פלד-לסקוב, אפרת שהם, מאיר חובב 10
|
|