מבוא

עמוד:14

פ ל י ט י ם י ה ו ד י ם ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת [ 14 ] הפינוי משלוש הערים הגדולות ובפרק החמישי הפינוי ממושבים, ממושבות וממועצות מקומיות . הפרק השישי חוזר מה"מיקרו-היסטוריה" ל"מקרו-היסטוריה" — לעמדה של ההנהגה הארצית בנוגע לפינוי אחרי 15 במאי, המלמדת על השלמתו של מהפך בעמדה הרשמית בנוגע לפינוי . הפרק השביעי מרחיב עוד את היריעה, וחותר לפענח את המרכיבים שבנו את כושר עמידתו של היישוב היהודי במלחמת העצמאות ואת המיתוסים שייתכן כי הזינו אותו . בתוך כך מוצגים גם הפנים הידועים פחות של היישוב בתש"ח — אלה של המשתמטים מן הקרבות, של ה"יורדים" מן הארץ ושל כוחות הפירוד שפעלו ביישוב היהודי . בשאלת הפליטות והפינוי ב- 1948 , של יהודים ושל ערבים כאחד, יש לראות מקרה מקומי מצומצם היקף של פליטות בעידן המלחמות הטוטליות . מאז ומעולם נאלצו אנשים לעזוב את בתיהם מאימי מלחמות, אבל בדברי הימים של המאה ה- 19 , ובעיקר של המאה העשרים, נראו פליטים, עקורים ומפונים בהיקפים שטרם נודעו ולפרקי זמן ממושכים הרבה יותר . במלחמת העולם הראשונה נרשמה קפיצת מדרגה של ממש במספר פליטי המלחמה —כשישה מיליון . במלחמת העולם השנייה גדל מספרם פי עשרה, והגיע לכשישים מיליון . מומחים לדבר מסבירים את התופעה בתהליכי תיעוש ובשכלול והמצאה של כלי נשק . אלה שיפרו עוד ועוד את יכולת ההרס העצמי של האנושות . היסטוריונים צבאיים מציינים את רעיון "הגיוס הכללי", שבא לעולם בעקבות המהפכה הצרפתית והרעיון הדמוקרטי כנקודת המעבר מ"המלחמה הקלסית" ל"מלחמה המודרנית" וכגורם ששינה לתמיד את היקף המלחמות בעולם . גם עליית הלאומיות וגיבושה של זהות לאומית תרמו לשינוי במצב הפליטים בעידן המודרני — הגדרתה של אומה כמושא השתייכות של פרטים מסוימים דנה בהכרח אחרים לחיות בשוליה . 12 היסטוריונים מציינים עוד כי בעידן הפרה-מודרני הסתמכו אסטרטגים ומפקדי צבא על אוכלוסיות מקומיות כספקיות של מזון וצרכים אחרים של הצבאות הלוחמים, ולכן היה להם עניין בהישארותה של האוכלוסייה האזרחית במקומה . לעומת זאת בעידן המודרני הצטמצם צורך זה משום שהספקה יכלה להגיע גם ממקומות מרוחקים בזכות אמצעי תחבורה משוכללים יותר . ביטול התלות בהספקה של האוכלוסייה המקומית הכשיר את הפיכתה של אוכלוסייה אזרחית ליעד למתקפות . 13 עוד יש לומר כי הדרישות החומריות הרבות של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא