|
|
עמוד:13
מ ב ו א [ 13 ] תופעת הפליטות של היהודים במלחמה לכשישים אלף איש . לעומת זאת על פי ההערכות המקובלות היום במחקר, מספרם של הפליטים הפלסטינים צמח ועלה לכ- 700 אלף . 10 בסופו של דבר, הניצחון הכולל של הצד היהודי במלחמה עשה את הפליטות של הפלסטינים טרגדיה נמשכת, ועדיין היא אחד ממוקדי הסכסוך הישראלי-ערבי, והיא אף זכתה למחקר מקיף . ואילו הפליטות של היהודים, הפליטות הזמנית, כמעט נשכחה מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי . 11 ספר זה בא להאיר את תופעת הפינוי וההתפנות של האוכלוסייה האזרחית במלחמת העצמאות הן מהזווית המקומית, הן מהזווית הארצית, ולשלב בין "מיקרו-היסטוריה" ל"מקרו-היסטוריה" ובין הקהילה לאומה . לצורך כך נסקרו ארכיונים ארציים של מוסדות, ארגונים ומפלגות — דוגמת ארכיון צה"ל, ארכיון ההגנה, גנזך המדינה והארכיון הציוני המרכזי, ועל אלה נוסף מחקר בארכיונים מקומיים — של תל אביב, של חיפה ושל ירושלים, וכן בארכיונים של יישובים מושבות, מושבים, מועצות מקומיות וקיבוצים . כן נאספו יומנים אישיים, מכתבים ובמידת הצורך גם עדויות, ואלה השלימו את המבט המקומי והאישי על נושא המחקר . המבט הכפול, הארצי והמקומי, היישובי והאישי, אִפשר לכתוב על הפנים השונים של התופעה — האזרחיים, הארגוניים, האידאולוגיים, הצבאיים — הן "מלמטה", הן "מלמעלה" . בספר משמשים שני המונחים "פליטים" ו"מפונים" כמו ששימשו בלשון בני התקופה . כמו שנראה להלן, הטרמינולוגיה הכפולה החלה עוד בימי "המרד הערבי" בשנים 1936 – 1939 , שימשה בימי הפינויים ביישוב במלחמת העולם השנייה, וחזרה ב- 1948 . מתחילה הבליעו שני המונחים בתוכם מטענים הפוכים של הבנה ושל ביקורת, כחלק מאידאולוגיה ומתמונת עולם סדורות . המחקר שלהלן עומד על ההבדלים בין המונחים ועל מגבלות השימוש בהם, מצביע על טשטוש הגבולות ביניהם במציאות של 1948 , ומעלה לדיון מונחים אחרים, ניטרליים . בפרק הראשון מתוארים התקדימים לפינוי ולהתפנות של אוכלוסייה אזרחית ממוקדי סכנה ביישוב היהודי קודם ל- 1948 . בפרק השני מתוארים הפינוי והפליטות בחברה היהודית ב- 1948 "מלמעלה", דרך עיניה של ההנהגה הארצית, המדינית והצבאית, עד נפילת גוש עציון ותחילת הפלישה של צבאות ערב, המציינות קו פרשת מים ביחסו של היישוב כלפי פינוי אזרחים . בשלושת הפרקים הבאים מתוארת התופעה "מלמטה", דרך עיניהם של המפונים והפליטים : בפרק השלישי מתואר הפינוי מהקיבוצים, בפרק הרביעי
|
|