|
|
עמוד:13
מאוא 13 בין ההכרה הפנימית בכך שהתפישה הדתית-לאומית ראויה להוביל את מפעל התחייה הלאומית, לבין המציאות שבה הציונות הדתית היתה במשך עשורים רבים גורם משני למדי בתנועה הציונית ובחברה הישראלית, הוא גורם מרכזי בתהליכים הפנימיים שעברו עליה, ובסופו של דבר, גם השפיע מאוד על החברה הישראלית כולה . בספר הזה אתאר את סיפורה של הציונות הדתית באמצעות התנודות והמתחים שבין שלושת מרכיבי הזהות לאורך השנים . תחילה, כשבקעה הציונות הדתית מבֵּיצתו של העולם החרדי, היא ביקשה להדגיש את היסוד הדתי, ומאבקיה התמקדו ברצון להעניק למפעל הציוני את הפן המסורתי והדתי . בחלוף השנים לא הסתפקה בכך, וביקשה להוביל את המאבק הלאומי, גם על חשבון הזנחה של הפן הדתי . ובעשורים האחרונים היא מבקשת — לפחות רבים בתוכה מבקשים — לכבוש גם את עולם היצירה והתרבות האוניברסלי-ליברלי, ולהנכיח ערכים ליברליים גם בתוך עולמה הדתי פנימה . זה איננו ספר אקדמי . לא לכל עובדה המצוינת לאורכו יובאו מראי מקום והערות שוליים . קוראים רבים בוודאי גם ירגישו חסר בסיפורם של אישים ומאורעות, שנראים בעיניהם חשובים ביותר לסיפורה של הציונות הדתית . לפיכך הגדרתי מראש את הספר כ"קיצור תולדות הציונות הדתית", ולא כ"סיפורה של הציונות הדתית" . הספר מבקש לעמוד על התהליכים המרכזיים שעיצבו את דמותה של הציונות הדתית לאורך 122 שנותיה, מייסוד "המזרחי" ועד היום, וליצור אגב כך נרטיב עקבי שגם יסביר את התהליכים והשינויים השונים באמצעות עמידה על מערכת היחסים והמתח בין שלושת קוטבי הזהות .
|
|