|
|
עמוד:11
מבוא 11 אלא מכך שמשתתפיה בחרו בטיפול באוכלוסיית יעד של אנשים עם לקויות מורכבות כתחום עיסוקם העיקרי . קבוצת השיוך המקצועית הזו אינה מוגדרת כקבוצה נבדלת במקצועות הבריאות וההשתייכות לקבוצה הזו נקבעה מתוך המשגת קבוצה כבעלת ייעוד ועיסוק דומה . חוקרים לא מעטים המצוטטים בפרקי הספר שותפים לתפיסה הזו ומאגדים קבוצות מטפלים על פי ייעודם ותחום התמחותם, ללא בידול או שיוך למקצוע האם הראשוני, ובכך הם תומכים בבחירתי זו . האם הגדרת הקבוצה הזו מסמנת גבולות ברורים ומלמדת על נבדלות ברורה בינה לבין מטפלים תפקודיים אחרים או קבוצות מקצועיות אחרות העוסקות באוכלוסיית היעד הזו ? האם האפיונים שיוצגו בפרקי הספר ייחודיים לקבוצה הספציפית הזו ? מובן שלא . קיימת סבירות גבוהה שמטפלים תפקודיים שמומחיותם אינה מתמקדת דווקא באוכלוסייה עם צרכים מורכבים ימצאו עצמם מזדהים עם מקצת המאפיינים שיוזכרו . אפשרי בהחלט שגם בחירה באוכלוסייה אחרת, כמו למשל עבודה עם אוכלוסייה עם קשיים אורתופדיים ממוקדים, עשויה להפגיש את המטפל עם מרכיב "המטפל הפצוע", וכך גם מטפל שבחר לטפל באוכלוסייה עם לקויי היגוי פשוטים עשוי להגיע לעיסוק הזה בעקבות חשיפה מוקדמת לתחום . כמוהם עשויים גם אנשים העוסקים במגע יום-יומי עם אוכלוסיות עם צרכים מורכבים או מצבי חיים מאתגרים בתחום הרפואה או ההוראה למצוא קווי דמיון בין חוויותיהם האישיות לבין החוויות המתוארות בספר . כמובן יימצאו גם מי שיש להם שייכות מובהקת לקבוצה הזו ובכל זאת לא ימצאו בה קווים משיקים לדמותם . כלומר, אין בספר הזה משום אמירה של נבדלות מוחלטת של החברים בקבוצה הזו אך מן הסתם קיימים אפיונים וצרכים ראשונים גלויים וסמויים הניכרים במרחב העיסוק הזה . כמו כן אין כאן ניסיון להאחדה של הפרטים בקבוצה אלא הבנה באשר לקיומו של מגוון רחב של צרכים, רצונות, ואפיונים אישיותיים שהכרה בהם עשויה לשפר את איכות חייהם של המטפלים עצמם וכן של מטופליהם . הספר עוסק בקווים לדמותם של העוסקים בתחום הטיפול התפקודי עם אנשים עם לקויות מורכבות . או כפי שהקבוצה הזו מכונה לעתים — "אנשים עם צרכים מיוחדים" . אם כן, לאחר שהוגדר מהו ה"טיפול התפקודי" ומהי הגדרתה של קבוצת השייכות של המשתתפים במחקר
|
|